|
|
| [1]על אילינ דכתבתונ לי דינ שׁפיר הו לגברא דלאנתתא לא נתקרב |
[1]Nowe as concernyng the thinges wherof ye wrote vnto me, it is good for a man not to touche a woman |
| [2]אלא מטל זניותא אנשׁ אנתתה נאחוד ואנתתא לבעלה תאחוד |
[2]Neuerthelesse, to auoyde fornication, let euery man haue his owne wyfe, and let euery woman haue her owne husband |
| [3]גברא לאנתתה חובא דמתתחיב נפרוע הכנא אפ הי אנתתא לבעלה |
[3]Let the husbande geue vnto the wyfe due beneuolence: Lykewyse also the wyfe vnto the husbande |
| [4]אנתתא לא שׁליטא על פגרה אלא בעלה הכנא אפ גברא לא שׁליט על פגרה אלא אנתתה |
[4]The wyfe hath not the power of her owne body, but the husbande: And likewyse also the husbande hath not the power of his owne body, but the wife |
| [5]לא הכיל תגלזונ חד לחד אלא אמתי דתריכונ תשׁתוונ בזבנ דתתענונ לצומא ולצלותא ותוב לה לצבותא תתפנונ דלא ננסיכונ סטנא מטל רגתא דפגרכונ |
[5]Defraude you not the one the other, except [it be] with both your consentes for a time, that ye may geue your selues to fasting and prayer: and afterward come together againe, that Satan tempt you not for your incontinencie |
| [6]הדא דינ אמר אנא איכ דלמחילא לו מנ פוקדנא |
[6]This I say of fauour, & not of commaundement |
| [7]אנא גיר צבא אנא דכלהונ בנינשׁא אכותי נהוונ בדכיותא אלא כלנשׁ מוהבתא יהיבא לה מנ אלהא אית דהכנא ואית דהכנא |
[7]For I woulde that all men were as I my selfe [am:] but euery man hath his proper gift of God, one after this maner, another after that |
| [8]אמר אנא דינ לאילינ דלית להונ נשׁא ולארמלתא דפקח להונ אנ נקוונ אכותי |
[8]I say therefore vnto them that be vnmaryed and wyddowes, it is good for them if they abyde euen as I |
| [9]אנ לא דינ מסיברינ נזדוגונ פקח גיר למסב אנתתא טב מנ דלמאקד ברגתא |
[9]But if they can not abstayne, let them marrie: For it is better to marrie then to burne |
| [10]לאילינ דינ דאית להונ נשׁא מפקד אנא לא אנא אלא מרי דאנתתא מנ בעלה לא תפרושׁ |
[10]Unto the maryed commaunde, not I, but the Lord, Let not the wyfe depart from the husbande |
| [11]ואנ תפרושׁ תקוא דלא גברא או לבעלה תתרעא וגברא לאנתתה לא נשׁבוק |
[11]But and if she depart, let her remayne vnmarried, or be reconciled vnto her husbande [againe:] And let not the husbande put away his wyfe |
| [12]לשׁרכא דינ אמר אנא אנא לא מרי אנ אית אחא דאית לה אנתתא דלא מהימנא והי צביא דתעמר עמה לא נשׁבקיה |
[12]But to the renmaunt speake I, not the Lorde: If any brother haue a wife that beleueth not, if she be content to dwell with him, let him not put her away |
| [13]ואנתתא אידא דאית לה בעלא דלא מהימנ והו צבא דנעמר עמה לא תשׁבוק בעלה |
[13]And the woman which hath to her husbande an infidell, and he consent to dwel with her, let her not put him away |
| [14]מקדשׁ הו גיר גברא אינא דלא מהימנ באנתתא דמהימנא ומקדשׁא הי אנתתא אידא דלא מהימנא בגברא דמהימנ ואנ לא בניהונ טמאינ אנונ השׁא דינ דכינ אנונ |
[14]For the vnbeleuing husbande is sanctified by the wyfe, and the vnbeleuyng wyfe is sanctified by the husbande: els were your children vncleane, but nowe are they holy |
| [15]אנ דינ הו דלא מהימנ פרשׁ נפרושׁ לא משׁעבד אחא או חתא בהלינ לשׁלמא הו קרנ אלהא |
[15]But if the vnbeleuing depart, let hym depart: A brother or a sister is not in subiection in such thinges: But God hath called vs in peace |
| [16]מנא גיר ידעא אנתי אנתתא אנ לבעלכי תחינ או אנת גברא ידע אנת אנ לאנתתכ תחא |
[16]For howe knowest thou O woman, whether thou shalt saue thy husbande? or how knowest thou O man, whether thou shalt saue thy wyfe |
| [17]אלא אנשׁ אנשׁ איכ דפלג לה מריא ואנשׁ איכ דקריהי אלהא הכנא נהלכ ואפ לכלהינ עדתא הכנא מפקד אנא |
[17]But as God hath distributed to euery man, as the Lorde hath called euery one, so let hym walke, and so ordeyne I in all Churches |
| [18]אנ כד גזיר אנשׁ אתקרי לא נהפוכ לה לעורלותא ואנ בעורלותא אתקרי לא נגזור |
[18]Is any man called beyng circumcised? let him not adde vncircumcision: Is any called vncircumcised? let him not be circumcised |
| [19]גזורתא גיר לא הות מדמ אפ לא עורלותא אלא נטורתא דפוקדנוהי דאלהא |
[19]Circumcision is nothing, and vncircumcision is nothing, but the keping of the commaundementes of God |
| [20]כלנשׁ בקרינא דאתקרי בה נקוא |
[20]Let euery man abyde in the same calling, wherein he was called |
| [21]אנ עבדא אתקרית לא נתבטל לכ אלא אפנ משׁכח אנת למתחררו גבי לכ דתפלוח |
[21]Art thou called a seruaunt? care not for it: Neuerthelesse, if thou mayest be free, vse it rather |
| [22]אינא גיר דעבדא אתקרי במרנ מחררא הו דאלהא הכנא אפ אינא דבר חארא אתקרי עבדא הו דמשׁיחא |
[22]For he that is called in the Lord [being] a seruaunt, is the Lordes free man: Lykewyse also he that is called [beyng] free, is Christes seruaunt |
| [23]בדמיא אזדבנתונ לא תהוונ עבדא דבנינשׁא |
[23]Ye are dearely bought, be not ye the seruauntes of men |
| [24]כלנשׁ במדמ דאתקרי אחי בה נקוא לות אלהא |
[24]Brethren, let euery man wherin he is called, therin abyde with God |
| [25]על בתולותא דינ פוקדנא מנ אלהא לא אחיד אנא מלכא דינ יהב אנא איכ גברא דאתחננת מנ אלהא דאהוא מהימנ |
[25]Nowe concerning virgins I haue no commaundement of the Lord: yet geue I counsell, as one that hath obtayned mercy in the Lorde to be faythfull |
| [26]וסבר אנא דהדא שׁפירא מטל אננקא דזבנא דפקח לה לברנשׁא דהכנא נהוא |
[26]I suppose therfore that it is good for the present necessitie: for [I say] it is good for a man so to be |
| [27]אסיר אנת באנתתא לא תבעא שׁריא שׁרא אנת מנ אנתתא לא תבעא אנתתא |
[27]Art thou bounde vnto a wife? seke not to be loosed: Art thou loosed from a wyfe? seke not a wyfe |
| [28]ואנ תסב אנתתא לא חטא אנת ואנ בתולתא תהוא לגברא לא חטיא אולצנא דינ בפגר הוא לאילינ דהכנא אנונ אנא דינ עליכונ חאס אנא |
[28]But and if thou marrie a wyfe, thou sinnest not, and if a virgin marrie, she hath not sinned: Neuerthelesse, such shall haue trouble in their fleshe, but I beare with you |
| [29]והדא אמר אנא אחי דזבנא מכיל אזדלהז לה דאילינ דאית להונ נשׁא נהוונ איכ דלית להונ |
[29]But this say I brethren, the tyme is short: It remayneth, that they which haue wyues, be as though they had none |
| [30]ואילינ דבכינ איכ לא בכינ ואילינ דחדינ איכ לא חדינ ואילינ דזבנינ איכ לא מקדינ |
[30]And they that wepe, as though they wept not: & they that reioyce, as though they reioyced not: and they that bye, as though they possessed not |
| [31]ואילינ דמתחשׁחינ בעלמא הנא לא לבר מנ זדקא דחשׁחתא עבר לה גיר אסכמה דעלמא הנא |
[31]And they that vse this worlde, as though they vsed it not: For the fashion of this worlde goeth away |
| [32]מטל הנא צבא אנא דדלא צפתא תהוונ אינא גיר דלית לה אנתתא רנא בדמרה דאיכנא נשׁפר למרה |
[32]I woulde haue you without care: He that is vnmaryed, careth for the thinges that belong to the Lorde, how he may please the Lorde |
| [33]ואינא דאית לה אנתתא יצפ דעלמא דאיכנא נשׁפר לאנתתה |
[33]But he that hath maryed awyfe, careth for the thinges that are of the worlde, how he may please his wyfe |
| [34]פורשׁנא דינ אית אפ בינת אנתתא לבתולתא אידא דלגברא לא הות רניא במרה דתהוא קדישׁא בפגרה וברוחה ואידא דאית לה בעלא רניא דעלמא דאיכנא תשׁפר לבעלה |
[34]There is difference betweene a virgin and a wyfe: The vnmaryed woman careth for the thinges that are of the Lorde, that she may be holy both in body and in spirite: [Againe] she that is maryed careth for the thinges that pertayne to the world, how she may please her husbande |
| [35]הדא דינ לעודרנכונ הו דילכונ אמר אנא לא הוא מחנוקיתא רמא אנא לכונ אלא דתהוונ אמינינ לות מרכונ באסכמא שׁפירא כד לא רנינ אנתונ בעלמא |
[35]This speake I for your profite, not to tangle you in a snare: but that [ye may folowe] that which is honest and comely, and that ye may cleaue fast vnto the Lorde without separation |
| [36]אנ אנשׁ דינ סבר דמתבזח בבתולתה דעבר זבנה ולא יהבה לגברא ווליא דנתליה איכ דצבא נעבד לא חטא תזדוג |
[36]But if any man thinke that it is vncomely for his virgin if she passe the time of mariage, and neede so require, let him do what he wyll, he sinneth not: let them be maryed |
| [37]אינא דינ דשׁריראית פסק ברעינה ולא אלצא לה צבותא ושׁליט על צבינה והכנא דנ בלבה דנטר בתולתה שׁפיר עבד |
[37]Neuerthelesse, he that purposeth surely in his heart hauing no neede, but hath power ouer his owne wyll, and hath so decreed in his heart that he wyl kepe his virgin, doth well |
| [38]ואינא הכיל דיהב בתולתה שׁפיר עבד ואינא דלא יהב בתולתה יתיראית שׁפיר עבד |
[38]So then he that ioyneth his virgin in maryage, doth well: but he that ioyneth not [his virgin] in mariage, doth better |
| [39]אנתתא כמא דחי בעלה אסירא הי בנמוסא אנ דינ נדמכ בעלה מחררא הי דתהוא למנ דצביא בלחוד במרנ |
[39]The wyfe is bounde to the lawe as long as her husbande lyueth: but if her husband be dead, she is at libertie to marry with whom she wil, onely in the Lorde |
| [40]טוביה דינ אנ הכנא תקוא איכ רעיני דילי סבר אנא דינ אפ אנא דרוחא דאלהא אית בי |
[40]But she is happier if she so abide, after my iudgement: And I thinke veryly that I haue the spirite of God |