|
|
| [1]And Elijah the Tishbite one of the inhabitants of Gilead said unto Ahab, As the Lord God of Israel liveth, before whom I stand, there shall be neither dew nor rain these years, but according to my word. |
[1]ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר־כי אם לפי דברי |
| [2]And the word of the Lord came unto him, saying, |
[2]ויהי דבר יהוה אליו לאמר |
| [3]Go hence, and turn thee eastward, and hide thyself in the river Cherith, that is over against Jordan, |
[3]לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן |
| [4]And thou shalt drink of the river: and I have commanded the ravens to feed thee there. |
[4]והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם |
| [5]So he went and did according unto the word of the Lord: for he went, and remained by the river Cherith that is over against Jordan. |
[5]וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן |
| [6]And the ravens brought him bread and flesh in the morning, and bread and flesh in the evening, and he drank of the river. |
[6]והערבים מבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה |
| [7]And after a while the river dried up, because there fell no rain upon the earth. |
[7]ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ |
| [8]And the word of the Lord came unto him, saying, |
[8]ויהי דבר יהוה אליו לאמר |
| [9]Up , and get thee to Zarephath, which is in Zidon, and remain there: behold, I have commanded a widow there to sustain thee. |
[9]קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך |
| [10]So he arose, and went to Zarephath: and when he came to the gate of the city, behold, the widow was there gathering sticks: and he called her, and said, Bring me, I pray thee, a little water in a vessel, that I may drink. |
[10]ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה |
| [11]And as she was going to fetch it, he called to her, and said, Bring me, I pray thee, a morsel of bread in thine hand. |
[11]ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך |
| [12]And she said, As the Lord thy God liveth, I have not a cake, but even an handful of meal in a barrel, and a little oil in a cruse: and behold, I am gathering a few sticks for to go in, and dress it for me and my son, that we may eat it, and die. |
[12]ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו |
| [13]And Elijah said unto her, Fear not, come, do as thou hast said, but make me thereof a little cake first of all, and bring it unto me, and afterward make for thee, and thy son. |
[13]ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה |
| [14]For thus saith the Lord God of Israel, The meal in the barrel shall not be wasted, neither shall the oil in the cruse be diminished, unto the time that the Lord send rain upon the earth. |
[14]כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן [Q: תת] יהוה גשם־על פני האדמה |
| [15]So she went, and did as Elijah said, and she did eat: so did he and her house for a certain time. |
[15]ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא [Q: היא והוא] וביתה ימים |
| [16]The barrel of the meal wasted not, nor the oil was spent out of the cruse, according to the word of the Lord, which he spake by the hand of Elijah. |
[16]כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר־כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו |
| [17]And after these things, the son of the wife of the house fell sick, and his sickness was so sore, that there was no breath left in him. |
[17]ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה |
| [18]And she said unto Elijah, What have I to do with thee, O thou man of God? Art thou come unto me to call my sin to remembrance, and to slay my son? |
[18]ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני |
| [19]And he said unto her, Give me thy son. and he took him out of her bosom, and carried him up into a chamber, where he abode, and laid him upon his own bed. |
[19]ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו |
| [20]Then he called unto the Lord, and said, O Lord my God, hast thou punished also this widow, with whom I sojourn, by killing her son? |
[20]ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי־הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה |
| [21]And he stretched himself upon the child three times, and called unto the Lord, and said, O Lord my God, I pray thee, let this child's soul come into him again. |
[21]ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו |
| [22]Then the Lord heard the voice of Elijah, and the soul of the child came into him again, and he revived. |
[22]וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי |
| [23]And Elijah took the child, and brought him down out of the chamber into the house, and delivered him unto his mother, and Elijah said, Behold, thy son liveth. |
[23]ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך |
| [24]And the woman said unto Elijah, Now I know that thou art a man of God, and that the word of the Lord in thy mouth is true. |
[24]ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת |