|
|
| [1]ܘܩܵܡ ܝܘܿܢܵܬ̣ܵܢ ܘܥܲܠ ܠܲܩܪܝܼܬ̣ܵܐ. |
[1]ויקם וילך ויהונתן בא העיר |
| [2]ܘܐܸܬ̣ܵܐ ܕܵܘܝܼܕ݂ ܠܲܢܟ݂ܵܚ ܠܘܵܬ̣ ܐܲܚܝܼܡܲܠܟ ܟܵܗܢܵܐ: ܘܲܬ̣ܘܲܗ ܐܲܚܝܼܡܲܠܟ ܠܐܘܼܪܥܹܗ ܕܕ݂ܵܘܝܼܕ݂: ܘܐܸܡܲܪ ܠܹܗ: ܡܵܢܵܐ ܗ̄ܘ̣ ܕܐܲܢ̄ܬ̇ ܒܲܠܚܘܿܕܲܝܟ ܐܸܬܲܝ̣ܬ̇ ܘܐ̄ܢܵܫ ܠܲܝܬ̇ ܥܲܡܵܟ݂. |
[2]ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך |
| [3]ܘܐܸܡܲܪ ܕܵܘܝܼܕ݂ ܠܐܲܚܝܼܡܲܠܟ ܟܵܗܢܵܐ: ܡܲܠܟܵܐ ܦܲܩܕܲܢܝ ܦܸܬ̣ܓ̣ܵܡܵܐ: ܘܐܸܡܲܪ ܠܝܼ: ܕܐ̄ܢܵܫ ܠܵܐ ܢܕܲܥ ܡܸܕܸܡ ܕܲܡܫܲܕܲܪ ܐ̄ܢܵܐ ܠܵܟ݂: ܘܲܡܦܲܩܸܕ݂ ܐ̄ܢܵܐ ܠܵܟ݂: ܘܠܲܛܠܵܝܹ̈ܐ ܚܵܘܝܼܬ̣ ܐܲܬ̣ܪܵܐ ܕܲܓܢܸܐ ܘܲܡܛܲܫܲܝ. |
[3]ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני |
| [4]ܘܗܵܫܵܐ ܡܵܢܑܵ ܐܝܼܬ̣ ܬܚܹܝܬ̣ ܐܝܼܕܵܟ݂: ܚܲܡܸܫ ܕܠܲܚܡܵܐ ܗܲܒ̣ ܒܐܝܼܕܲܝ̈: ܐܵܘ ܡܸܕܸܡ ܕܡܸܫܬ̇ܟܲܚ. |
[4]ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם־תנה בידי או הנמצא |
| [5]ܘܲܥܢܵܐ ܟܵܗܢܵܐ ܠܕ݂ܵܘܝܼܕ݂ ܘܐܸܡܲܪ ܠܹܗ: ܠܲܝܬ̇ ܠܲܚܡܵܐ ܫܲܪܝܵܐ ܬܚܹܝܬ̣ ܐܝܼܕ݂ܝ: ܐܸܠܵܐ ܠܲܚܡܵܐ ܕܩܘܼܕ݂ܫܵܐ ܐܝܼܬ̣: ܐܸܢ ܢܛܲܪܘ ܛܠܵܝܹ̈ܐ ܡ̣ܢ ܩܘܼܪܒܵܢܵܐ. |
[5]ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה |
| [6]ܘܲܥܢܵܐ ܕܵܘܝܼܕ݂ ܘܐܸܡܲܪ ܠܟ݂ܵܗܢܵܐ: ܩܘܼܪܒܵܢܵܐ ܡܫܲܠܲܛ ܗ̄ܘ̣ ܠܲܢ ܡ̣ܢ ܐܸܬ̣ܡܵܠܝ ܘܡ̣ܢ ܡܢܵܬ̣ܡܵܠܝ ܟܲܕ݂ ܢܸܦܩܹܬ̣: ܘܗܵܐ ܡܵܐܢܹ̈ܐ ܕܲܛܠܵܝܹ̈ܐ ܩܲܕܝܼܫܝܼܢ: ܘܗ̤ܝ ܐܘܼܪܚܵܐ ܫܲܪܝܵܐ: ܘܐܵܦ ܝܵܘܡܵܢܵܐ ܐܸܬ̣ܩܲܕܲܫܘ ܒܡܵܐܢܹ̈ܐ. |
[6]ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש והוא דרך חל־ואף כי היום יקדש בכלי |
| [7]ܘܝܲܗ̄ܒ̣ ܠܹܗ ܟܵܗܢܵܐ ܩܘܼܕ݂ܫܵܐ: ܡܸܛܠ ܕܠܵܐ ܗ̄ܘ̣ܵܐ ܬܲܡܵܢ ܠܲܚܡܵܐ: ܐܸܠܵܐ ܐܸܢ ܠܲܚܡܵܐ ܕܐܲܦܹ̈ܐ ܕܡܲܥܒ̇ܪܝܼܢ ܡ̣ܢ ܩܕ݂ܵܡ ܡܵܪܝܵܐ ܠܲܡܣܵܡ ܠܲܚܡܵܐ ܚܲܡܝܼܡܵܐ ܒܝܵܘܡܵܐ ܕܡܸܬ̣ܢ̱ܣܸܒ̣. |
[7]ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו |
| [8]ܘܬ̣ܵܡܵܢ ܓܲܒ̣ܪܵܐ ܡ̣ܢ ܥܲܒ̣ܕܵܘ̈ܗܝ ܕܫܵܐܘܿܠ: ܒܝܵܘܡܵܐ ܗܵܘ ܟܠܹܗ ܗ̄ܘ̣ܵܐ ܩܕ݂ܵܡ ܡܵܪܝܵܐ: ܘܲܫܡܹܗ ܕܘܿܐܵܓ̣ ܐܲܕ݂ܘܿܡܵܝܵܐ: ܥܲܫܝܼܢܵܐ ܕܪ̈ܵܥܵܘܵܬ̣ܵܐ ܕܫܵܐܘܿܠ. |
[8]ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי־אביר הרעים אשר לשאול |
| [9]ܘܐܸܡܲܪ ܕܵܘܝܼܕ݂ ܠܐܲܚܝܼܡܲܠܟ ܠܲܝܬ̇ ܗܵܪܟܵܐ ܬܚܹܝܬ̣ ܐܝܼܕ݂ܵܟ݂ ܣܲܝܦܵܐ ܐܵܘ ܡܘܿܪܵܢܝܼܬ̣ܵܐ: ܡܸܛܠ ܕܐܵܦ ܣܲܝܦܝ ܐܵܦ ܡܘܿܪܵܢܝܼܬ̣ܝ ܠܵܐ ܢܹܣܒܹ̇ܬ̣ ܒܐܝܼܕ݂ܝ: ܡܸܛܠ ܕܲܗܘ̤ܵܐ ܦܸܬ̣ܓ̣ܵܡܹܗ ܕܡܲܠܟܵܐ ܡܣܲܪܗܲܒ̣. |
[9]ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ |
| [10]ܘܐܸܡܲܪ ܟܵܗܢܵܐ: ܣܲܝܦܹܗ ܕܓ̣ܘܼܠܝܵܕ݂ ܦܠܸܫܬܵܝܵܐ ܗܵܘ̇ ܕܲܩܛܲܒܬ̇ ܒܥܘܼܡܩܵܐ ܕܒܸܛܡ̱ܬ̣ܵܐ: ܗܵܐ ܟܪܝܼܟ݂ ܒܫܘܿܫܸܦܵܐ ܒܸܣܬܲܪ ܦܸܕܬ̣ܵܐ: ܐܸܢܗ̤ܘ ܕܢܵܣܹܒ̣ ܐܲܢ̄ܬ̇ ܠܹܗ ܣܲܒ̣: ܡܸܛܠ ܕܠܲܝܬ ܠܒܲܪ ܡܸܢܹܗ ܐ̄ܚܪܹܝܢ ܗܵܪܟܵܐ. ܘܐܸܡܲܪ ܕܵܘܝܼܕ݂: ܠܲܝܬ̇ ܐܲܟ݂ܘܵܬܹܗ: ܗܲܒܲܝܗܝ ܠܝܼ. |
[10]ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד־אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי |
| [11]ܘܩܵܡ ܕܵܘܝܼܕ݂ ܘܲܥܪܲܩ ܡ̣ܢ ܩܕ݂ܵܡ ܫܵܐܘܿܠ: ܒܝܵܘܡܵܐ ܗܵܘ̣: ܘܐܸܬ̣ܵܐ ܠܘܵܬ̣ ܐܲܟ݂ܝܼܫ ܡܲܠܟܵܐ ܕܓ̣ܵܬ̣. |
[11]ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת |
| [12]ܘܐܸܡܲܪܘ ܠܹܗ ܥܲܒ̣ܕܵܘ̈ܗܝ ܠܐܲܟ݂ܝܼܫ: ܗܵܢܵܘ ܡܲܠܟܵܐ ܕܐܲܪܥܵܐ ܕܝܼܣܪܵܝܹܠ: ܠܗܵܢܵܐ ܡܣܲܓ̈ܝܵܢ ܗ̄ܘܲܝ̈ ܒ̈ܢܲܝ ܝܼܣܪܵܝܹܠ ܘܐܵܡܪ̈ܵܢ: ܩܛܲܠ ܫܵܐܘܿܠ ܒܐܲܠܦܹ̈ܐ: ܘܕ݂ܵܘܝܼܕ݂ ܒܪܸ̈ܒ̇ܘܵܬ̣ܵܐ. |
[12]ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו |
| [13]ܘܣܵܡ ܕܵܘܝܼܕ݂ ܡܸܠܹ̈ܐ ܗܵܠܹܝܢ ܒܠܸܒܹ̇ܗ: ܘܲܕ݂ܚܸܠ ܛܵܒ̣ ܡ̣ܢ ܩܕ݂ܵܡ ܐܲܟ݂ܝܼܫ ܡܲܠܟܵܐ ܕܓ̣ܵܬ̣. |
[13]וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת |
| [14]ܘܫܲܢܝܼ ܛܲܥܡܹܗ ܒܥܲܝܢܵܘ̈ܗܝ: ܘܐܸܫܬܲܟܲܪ ܒܥܲܝܬܵܝ̈ܗܘܿܢ. ܘܝܼܬܸܒ̣ ܥܲܠ ܐܸܣܟ̇ܘܿܦܬ̣ܵܐ ܕܬܲܪܥܵܐ: ܘܐܲܪܡܝܼ ܪܝܼܪܹܗ ܥܲܠ ܕܲܩܢܹܗ. |
[14]וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו |
| [15]ܘܐܸܡܲܪ ܐܲܟ݂ܝܼܫ ܠܥܲܒ̣̈ܕܵܘܗܝ: ܗܵܐ ܚܙܲܝܼܬ̇ܘܿܢ ܠܓܲܒ̣ܪܵܐ ܕܫܵܢܝܵܐ ܗ̄ܘ̱: ܠܡܵܢܵܐ ܐܲܝܬ̇ܝܼܬ̇ܘܿܢܵܝܗܝ ܠܘܵܬ̣ܝ. |
[15]ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי |
| [16]ܚܲܣܝܼܪ ܛܲܥܡܵܐ ܐ̄ܢܵܐ ܕܐܲܝܬ̇ܝܼܬ̇ܘܿܢ ܗܵܢܵܐ ܕܫܵܛܹܐ ܥܠܲܝ: ܗܵܢܵܐ ܢܸܥܘܿܠ ܠܒܲܝܬ̇ܝ. |
[16]חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי |