|
|
| [1](24:2) When Saul was turned from the Philistines, they told him, saying, Behold, David is in the wilderness of En-gedi. |
[1]ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי |
| [2](24:3) Then Saul took three thousand chosen men out of all Israel, and went to seek David and his men upon the rocks among the wild goats. |
[2]ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור־מכל ישראל וילך לבקש את דוד ואנשיו על פני צורי היעלים |
| [3](24:4) And he came to the sheepcotes by the way where there was a cave, and Saul went in to do his easement: and David and his men sat in the inward parts of the cave. |
[3]ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים |
| [4](24:5) And the men of David said unto him, See, the day is come, whereof the Lord said unto thee, Behold, I will deliver thine enemy into thine hand, and thou shalt do to him as it shall seem good to thee. Then David arose and cut off the lap of Saul's garment privily. |
[4]ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את איביך [Q: איבך] בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול־בלט |
| [5](24:6) And afterward David was touched in his heart, because he had cut off the lap which was on Saul's garment. |
[5]ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו־על אשר כרת את כנף אשר לשאול |
| [6](24:7) And he said unto his men, The Lord keep me from doing that thing unto my master the Lord's anointed, to lay mine hand upon him: for he is the anointed of the Lord. |
[6]ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה־לשלח ידי בו כי משיח יהוה הוא |
| [7](24:8) So David overcame his servants with these words, and suffered them not to arise against Saul: so Saul rose up out of the cave and went away. |
[7]וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך |
| [8](24:9) David also arose afterward, and went out of the cave, and cried after Saul, saying, O my lord the king. And when Saul looked behind him, David inclined his face to the earth, and bowed himself. |
[8]ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה [Q: מהמערה] ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו |
| [9](24:10) And David said to Saul, Wherefore givest thou an ear to men's words, that say, Behold, David seeketh evil against thee? |
[9]ויאמר דוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר הנה דוד מבקש רעתך |
| [10](24:11) Behold, this day thine eyes have seen, that the Lord had delivered thee this day into mine hand in the cave, and some bade me kill thee, but I had compassion on thee, and said, I will not lay mine hand on my master: for he is the Lord's anointed. |
[10]הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני־כי משיח יהוה הוא |
| [11](24:12) Moreover my father, behold: behold, I say, the lap of thy garment in mine hand: for when I cut off the lap of thy garment, I killed thee not. Understand and see, that there is neither evil nor wickedness in me, neither have I sinned against thee, yet thou huntest after my soul to take it. |
[11]ואבי ראה־גם ראה את כנף מעילך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך־ואתה צדה את נפשי לקחתה |
| [12](24:13) The Lord be judge between thee and me, and the Lord avenge me of thee, and let not mine hand be upon thee. |
[12]ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך |
| [13](24:14) According as the old proverb sayeth, Wickedness proceedeth from the wicked, but mine hand be not upon thee. |
[13]כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך |
| [14](24:15) After whom is the king of Israel come out? After whom dost thou pursue? After a dead dog, and after a flea? |
[14]אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד |
| [15](24:16) The Lord therefore be judge, and judge between thee and me, and see, and plead my cause, and deliver me out of thine hand. |
[15]והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך |
| [16](24:17) When David had made an end of speaking these words to Saul, Saul said, Is this thy voice, my son David? And Saul lift up his voice, and wept, |
[16]ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך |
| [17](24:18) And said to David, Thou art more righteous than I: for thou hast rendered me good, and I have rendered thee evil. |
[17]ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה |
| [18](24:19) And thou hast showed this day, that thou hast dealt well with me: forasmuch as when the Lord had closed me in thine hands, thou killest me not. |
[18]ואת [Q: ואתה] הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה־את אשר סגרני יהוה בידך ולא הרגתני |
| [19](24:20) For who shall find his enemy, and let him depart free? Wherefore the Lord render thee good for that thou hast done unto me this day. |
[19]וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי |
| [20](24:21) For now behold, I know that thou shalt be king, and that the kingdom of Israel shall be stablished in thine hand. |
[20]ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל |
| [21](24:22) Swear now therefore unto me by the Lord, that thou wilt not destroy my seed after me, and that thou wilt not abolish my name out of my father's house. |
[21]ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי |
| [22](24:23) So David swear unto Saul, and Saul went home: but David and his men went up unto the hold. |
[22]וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה |