|
|
| [1]ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב |
[1]NOW Jehoshaphat had riches and honor in abundance, and he made an alliance with Ahab. |
| [2]וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד |
[2]And after two years he went down to Ahab in Samaria. And Ahab killed sheep and oxen for him in abundance, and for the armed forces that were with him, and advised him to go up to Ramath-gilead. |
| [3]ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי־ועמך במלחמה |
[3]And Ahab king of Israel said to Jehoshaphat king of Judah, Will you go up with me to Ramath-gilead? And he answered him, I will go up as you do; and my people are as your people; and my horses as your horses, and we will go with you to war |
| [4]ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה |
[4]And Jehoshaphat said to the king of Israel, Inquire, I pray, for the word of the LORD today. |
| [5]ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך |
[5]Therefore the king of Israel gathered together of the prophets four hundred men, and said to them, Shall we go to Ramath-gilead to battle or shall I forbear? And they said to him, Go up; for the LORD will deliver your enemies into your hands. |
| [6]ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו |
[6]But King Jehoshaphat said, Is there not here a true prophet of the LORD, that we may inquire of him? |
| [7]ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה־הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן |
[7]And the king of Israel said to Jehoshaphat, There is yet one man by whom we may inquire of the LORD; but I hate him; for he never prophesies good concerning me, but always evil. His name is Micaiah the son of Imla. And Jehoshaphat said, Let not the king say so. |
| [8]ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו [Q: מיכיהו] בן ימלא |
[8]And the king of Israel called for one of the officers and said to him, Bring quickly Micaiah the son of Imla. |
| [9]ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן־פתח שער שמרון וכל הנביאים־מתנבאים לפניהם |
[9]And the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah were sitting each man on his throne, clothed in their robes, and they sat at the entrance of the gate of Samaria; and all the false prophets were prophesying before them. |
| [10]ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם |
[10]And Zedekiah the son of a Canaanitish woman had made for himself horns of iron, and he said, Thus says the LORD: With these you shall pierce the Arameans until they are cut off and destroyed. |
| [11]וכל הנבאים־נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך |
[11]And all the prophets prophesied so, saying, Go up to Ramath-gilead, and triumph: for the LORD will deliver your enemies into your hands, O king. |
| [12]והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב |
[12]And the messenger who went to call Micaiah spoke to him, saying, Behold, the words of the false prophets have declared good to the king with one accord; let your words, therefore, be pleasant like one of theirs, and you also prophesy good. |
| [13]ויאמר מיכיהו חי יהוה־כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר |
[13]And Micaiah said, As the LORD God lives, what my God puts into my heart, that will I speak. |
| [14]ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם |
[14]And when he was come to the king, the king said to him, Micaiah, shall we go to Ramath-gilead or shall I forbear? And he said to him, Go up and triumph, and they shall be delivered into your hands. |
| [15]ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת־בשם יהוה |
[15]And the king said to him, How many times shall I adjure you that you say nothing but the truth to me in the name of the LORD? |
| [16]ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים־כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום |
[16]Then he said, I saw all Israel scattered upon the mountains as sheep that have no shepherd; and the LORD said, These have no king; let them return therefore every man to his house in peace. |
| [17]ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע |
[17]And the king of Israel said to Jehoshaphat, Did I not tell you that he would not prophesy good concerning me, but evil? |
| [18]ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו |
[18]Then Micaiah said, Therefore hear the word of the LORD: I saw the LORD sitting upon his throne, and all the host of heaven standing on his right hand and on his left. |
| [19]ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר־זה אמר ככה וזה אמר ככה |
[19]And the LORD said, Who shall entice Ahab king of Israel, that he may go up and be slain at Ramath-gilead? And one said, I will entice him after this manner, and another said, I will entice him after that manner. |
| [20]ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה |
[20]Then there came out a spirit, and stood before the LORD and said, I will entice him, and the LORD said to him, With what? |
| [21]ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל־צא ועשה כן |
[21]And he said, I will go out, and be a lying spirit in the mouth of all his prophets. And the LORD said, You shall entice him, and you shall also prevail; go out, and do according to what you have said. |
| [22]ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה |
[22]Now therefore, behold, the LORD has put a lying spirit in the mouth of these your prophets, and the LORD has decreed evil against you. |
| [23]ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי־לדבר אתך |
[23]Then Zedekiah the son of the Canaanitish woman came near and struck Micaiah on his cheek, and said to him, Since when did the Spirit of the LORD depart from me to speak to you? |
| [24]ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא |
[24]And Micaiah said, Behold, you shall see on that day when you shall go into an inner chamber to hide yourself. |
| [25]ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר־ואל יואש בן המלך |
[25]Then the king of Israel said, Take Micaiah, and carry him back and detain him in the house of Amon the governor of the city and in the house of Joash the king's son; |
| [26]ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום |
[26]And say, Thus says the king: Put this fellow in the prison, and feed him with bread of affliction and with water of affliction until I return in peace. |
| [27]ויאמר מיכיהו־אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם |
[27]And Micaiah said, If you certainly return in peace, then the LORD has not spoken by me. And he said, Hear, all you people |
| [28]ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד |
[28]So Jehoshaphat the king of Judah and Ahab the king of Israel went up to Ramath-gilead. |
| [29]ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה |
[29]And the king of Israel said to Jehoshaphat, I will put on my armor, and go and stand in the battle array; and you put on your armor. So the king of Israel put on his armor, and went and stood in the battle array. |
| [30]ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו |
[30]Now the king of Aram had commanded the captains of the chariots that were with him, thirty-two in number, saying, Fight not with small or great, but only with the king of Israel. |
| [31]ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו |
[31]And it came to pass when the captains of the chariots saw Jehoshaphat, they said, It is the king of Israel. Therefore they came against him to fight him; but Jehoshaphat cried out and the LORD helped him; and he turned them away from him. |
| [32]ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל־וישובו מאחריו |
[32]And it came to pass when the captains of the chariots saw that it was not the king of Israel, they turned back from pursuing him. |
| [33]ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך [Q: ידך] והוצאתני מן המחנה־כי החליתי |
[33]And a certain man shot an arrow unwittingly towards him, and smote the king of Israel between the joints of his breastplate; therefore he said to his chariot man, Turn your hand and carry me out of the host; for I am grievously wounded. |
| [34]ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש |
[34]And the battle grew fiercer that day; but the king of Israel was seated in the chariot fighting against the Arameans until the evening, and at sunset he died |