[1]ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה־ואת ביתו[2]והערים אשר נתן חורם לשלמה־בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל[3]וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה[4]ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת[5]ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון־ערי מצור חומות דלתים ובריח[6]ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו[7]כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה[8]מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה[9]ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו[10]ואלה שרי הנציבים [Q: הנצבים] אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם[11]ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל־כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה[12]אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם[13]ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה־בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות[14]ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים[15]ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר־ולאצרות[16]ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית יהוה[17]אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים־בארץ אדום[18]וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות [Q: אניות] ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה