|
[1]Ἀρχόμεθα πάλιν ἑαυτοὺς συνιστάνειν; εἰ μὴ χρῄζομεν ὥς τινες συστατικῶν ἐπιστολῶν πρὸς ὑμᾶς ἢ ἐξ ὑμῶν συστατικῶν; |
[1]משׁרינ חננ לנ תוב מנ דרישׁ דנחויכונ מנא חננ או דלמא סניקינ חננ איכ אחרנא דאגרתא דפוקדא נתכתבנ לכונ עלינ או דאנתונ תכתבונ תפקדונ עלינ |
[2]ἡ ἐπιστολὴ ἡμῶν ὑμεῖς ἐστε, ἐγγεγραμμένη ἐν ταῖς καρδίαις ἡμῶν, γινωσκομένη καὶ ἀναγινωσκομένη ὑπὸ πάντων ἀνθρώπων, |
[2]אגרתנ גיר דילנ אנתונ אנונ דכתיבא בלבנ וידיעא ומתקריא מנ כל אנשׁ |
[3]φανερούμενοι ὅτι ἐστὲ ἐπιστολὴ Χριστοῦ διακονηθεῖσα ὑφ᾿ ἡμῶν, ἐγγεγραμμένη οὐ μέλανι, ἀλλὰ Πνεύματι Θεοῦ ζῶντος, οὐκ ἐν πλαξὶ λιθίναις, ἀλλὰ ἐν πλαξὶ καρδίαις σαρκίναις. |
[3]ידעינ אנתונ גיר דאגרתה אנתונ דמשׁיחא דאשׁתמשׁת מננ דכתיבא לא בדיותא אלא ברוחא דאלהא חיא לא בלוחא דכאפא אלא בלוחא דלבא דבסרא |
[4]Πεποίθησιν δὲ τοιαύτην ἔχομεν διὰ τοῦ Χριστοῦ πρὸς τὸν Θεόν. |
[4]תוכלנא דינ הכנא אית לנ במשׁיחא לות אלהא |
[5]οὐχ ὅτι ἱκανοί ἐσμεν ἀφ᾿ ἑαυτῶν λογίσασθαί τι ὡς ἐξ ἑαυτῶν, ἀλλ᾿ ἡ ἱκανότης ἡμῶν ἐκ τοῦ Θεοῦ, |
[5]לו דחננ ספקינ חננ דנתרעא מדמ איכ דמנ נפשׁנ אלא חילנ מנ אלהא הו |
[6]ὃς καὶ ἱκάνωσεν ἡμᾶς διακόνους καινῆς διαθήκης, οὐ γράμματος, ἀλλὰ πνεύματος· τὸ γὰρ γράμμα ἀποκτέννει, τὸ δὲ πνεῦμα ζωοποιεῖ. |
[6]הו דאשׁוינ דנהוא משׁמשׁנא דדיתקא חדתא לא בכתבא אלא ברוחא כתבא גיר קטל רוחא דינ מחיא |
[7]Εἰ δὲ ἡ διακονία τοῦ θανάτου ἐν γράμμασιν ἐντετυπωμένη ἐν λίθοις ἐγενήθη ἐν δόξῃ, ὥστε μὴ δύνασθαι ἀτενίσαι τοὺς υἱοὺς ᾿Ισραὴλ εἰς τὸ πρόσωπον Μωϋσέως διὰ τὴν δόξαν τοῦ προσώπου αὐτοῦ τὴν καταργουμένην, |
[7]אנ דינ תשׁמשׁתא דמותא בכתבא אתרשׁמת בכאפא והות בתשׁבוחתא איכנא דלא נשׁכחונ בני יסריל למחר בפרצופה דמושׁא מטל שׁובחא דפרצופה הו דאתבטל |
[8]πῶς οὐχὶ μᾶλλον ἡ διακονία τοῦ πνεύματος ἔσται ἐν δόξῃ; |
[8]איכנא הכיל תשׁמשׁתא דרוחא לא יתיראית תהוא בשׁובחא |
[9]εἰ γὰρ ἡ διακονία τῆς κατακρίσεως δόξα, πολλῷ μᾶλλον περισσεύει ἡ διακονία τῆς δικαιοσύνης ἐν δόξῃ. |
[9]אנ גיר לתשׁמשׁתא דחויבא הוא שׁובחא חד כמא תתיתר תשׁמשׁתא דזדיקותא בשׁובחא |
[10]καὶ γὰρ οὐδὲ δεδόξασται τὸ δεδοξασμένον ἐν τούτῳ τῷ μέρει ἕνεκεν τῆς ὑπερβαλλούσης δόξης. |
[10]איכ הו גיר דאפ לא משׁבחא הי דאשׁתבחת בפוחמא דהנא שׁובחא מיתרא |
[11]εἰ γὰρ τὸ καταργούμενον διὰ δόξης, πολλῷ μᾶλλον τὸ μένον ἐν δόξῃ. |
[11]אנ גיר מדמ דאתבטל בשׁובחא הוא יתיראית אינא דמקוא בשׁובחא נהוא |
[12]῎Εχοντες οὖν τοιαύτην ἐλπίδα πολλῇ παρρησίᾳ χρώμεθα, |
[12]מטל דאית לנ הכיל הנא סברא יתיראית בגלא עינ מתדברינ חננ |
[13]καὶ οὐ καθάπερ Μωϋσῆς ἐτίθει κάλυμμα ἐπὶ τὸ πρόσωπον ἑαυτοῦ πρὸς τὸ μὴ ἀτενίσαι τοὺς υἱοὺς ᾿Ισραὴλ εἰς τὸ τέλος τοῦ καταργουμένου. |
[13]ולא איכ מושׁא דרמא הוא תחפיתא על אפוהי דלא נחורונ בני יסריל בשׁולמה דהו דמתבטל |
[14]ἀλλ᾿ ἐπωρώθη τὰ νοήματα αὐτῶν. ἄχρι γὰρ τῆς σήμερον τὸ αὐτὸ κάλυμμα ἐπὶ τῇ ἀναγνώσει τῆς παλαιᾶς διαθήκης μένει, μὴ ἀνακαλυπτόμενον ὅτι ἐν Χριστῷ καταργεῖται, |
[14]אלא אתעורו במדעיהונ עדמא גיר ליומנא אמתי דדיתקא עתיקתא מתקריא הי הי תחפיתא קימא עליהונ ולא מתגליא דבמשׁיחא הו מתבטלא |
[15]ἀλλ᾿ ἕως σήμερον, ἡνίκα ἀναγινώσκεται Μωϋσῆς, κάλυμμα ἐπὶ τὴν καρδίαν αὐτῶν κεῖται· |
[15]ועדמא ליומנא אמתי דמתקרא מושׁא תחפיתא על לבהונ רמיא |
[16]ἡνίκα δ᾿ ἂν ἐπιστρέψῃ πρὸς Κύριον, περιαιρεῖται τὸ κάλυμμα. |
[16]ואמתי דאנשׁ מנהונ נתפנא לות מריא משׁתקלא מנה תחפיתא |
[17]ὁ δὲ Κύριος τὸ Πνεῦμά ἐστιν· οὗ δὲ τὸ Πνεῦμα Κυρίου, ἐκεῖ ἐλευθερία. |
[17]מריא דינ הויו רוחא ואתר דרוחה דמריא חארותא הי |
[18]ἡμεῖς δὲ πάντες ἀνακεκαλυμμένῳ προσώπῳ τὴν δόξαν Κυρίου κατοπτριζόμενοι τὴν αὐτὴν εἰκόνα μεταμορφούμεθα ἀπὸ δόξης εἰς δόξαν, καθάπερ ἀπὸ Κυρίου Πνεύματος. |
[18]חננ דינ כלנ באפא גליתא תשׁבוחתה דמריא איכ דבמחזיתא חזינ חננ ולה לדמותא משׁתחלפינ חננ מנ שׁובחא לשׁובחא איכ דמנ מריא רוחא |