|
|
| [1]NOW Naaman, general of the army of the king of Aram, was a great man with his master, and honorable, because by him the LORD had given deliverance to Aram; and Naaman was a valiant man, but he was a leper. |
[1]ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים־כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל־מצרע |
| [2]And the Arameans had gone out raiding, and had brought away captive out of the land of Israel a little maid; and she waited on Naaman's wife. |
[2]וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן |
| [3]And she said to her mistress, Blessed would be my lord if he would go to the prophet who is in Samaria! for he would immediately cure him of his leprosy. |
[3]ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו |
| [4]And they went in and told her lord, saying, Thus and thus said the maid who is from the land of Israel. |
[4]ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל |
| [5]And the king of Aram said to him, Come, go, I will send a letter to the king of Israel. And he departed and took with him ten talents of silver and six thousand pieces of gold and ten changes of garments. |
[5]ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים |
| [6]And he brought the letter to the king of Israel, and this was written in it: In the hour when this letter reaches you, behold, I have sent to you Naaman my servant that you may heal him of his leprosy. |
[6]ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו |
| [7]And when the king of Israel had read the letter, he tore his clothes and said, Am I God, to kill and to make alive, that this man sends me a man to heal him of his leprosy? Wherefore consider, and see how he is seeking to pick a quarrel with me. |
[7]ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי |
| [8]land when Elisha the prophet of God had heard that the king of Israel had torn his clothes, he sent to the king, saying, Why have you torn your clothes? Let him come now to me, and he shall know that there is a prophet in Israel |
[8]ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי־וידע כי יש נביא בישראל |
| [9]So Naaman came with his horses and with his chariots, and stood at the door of the house of Elisha. |
[9]ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע |
| [10]And Elisha sent a messenger to him, saying, Go and wash in the Jordan seven times, and your flesh shall come again to you and you shall be clean. |
[10]וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר |
| [11]But Naaman was angry, and went away and said, Behold, I thought, He will surely come out to me and stand and call on the name of the LORD his God and wave his hand over the place, and I will recover from the leprosy. |
[11]ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע |
| [12]Are not Amnan and Pharpar, rivers of Damascus, better than all the waters of Israel? I will go and wash in them and be clean. So he turned and went away in a rage. |
[12]הלא טוב אבנה [Q: אמנה] ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל־הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה |
| [13]And his servants came near and spoke to him and said, Our lord, if the prophet had told you to do some great tiling, you would have done it; but behold, he has told you to do a small thing. Go and wash, and be clean. And he listened to them and did so. |
[13]ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר |
| [14]And he went down and washed seven times in the Jordan, according to the saying of the prophet of God; and his flesh came again like the flesh of a little child, and he was clean |
[14]וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן־ויטהר |
| [15]And he returned to the prophet of God, he and all his company, and came and stood before him, and said to him, Behold, now I know that there is no God in all the earth but in Israel; now therefore, take this blessing from your servant. |
[15]וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך |
| [16]But Elisha said, As the LORD lives, before whom I stand, I will receive none. And be urged him to take it; but he refused. |
[16]ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן |
| [17]And Naaman said, Shall there not then be given to your servant two mules' burden of earth? For your servant will henceforth offer neither burnt offerings nor sacrifices to any other god but to the LORD. |
[17]ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים־כי אם ליהוה |
| [18]In this matter may the LORD forgive your servant, when my master goes into the house of Rimmon to worship there; I am the king's aide and I worship also in the house of Rimmon; and when I worship in the house of Rimmon, the LORD pardon your servant in this matter. |
[18]לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך־בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא יהוה לעבדך בדבר הזה |
| [19]And he said to him, Go in peace. So he departed from him a little way |
[19]ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ |
| [20]Then Gehazi the disciple of Elisha the prophet of God, said, Behold, my lord has spared Naaman the Aramean, in not accepting from him that which he brought; but, as the LORD lives, I will run after him, and take something from him. |
[20]ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה |
| [21]So Gehazi ran after Naaman. And when Naaman saw him running after him, he alighted from his chariot to meet him and said to him, Is all well? |
[21]וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום |
| [22]And he said, All is well. My master has sent me, saying, There have just now come to me from mount Ephraim two men of the sons of the prophets; give them a talent of silver and two changes of garments. |
[22]ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים |
| [23]And Naaman said, I am willing; take two talents. And he urged him and bound two talents of silver in two pieces of cloth, with two changes of garments, and he gave them to two of his servants; and they carried them before him. |
[23]ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו |
| [24]And when they came to a secret place, he took them from their hand and put them in the house; and he sent the men away and they departed. |
[24]ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו |
| [25]But he went in and stood before his master. And Elisha said to him, Where have you been, Gehazi? And he said, Your servant went nowhere. |
[25]והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן [Q: מאין] גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה |
| [26]And he said to him, My heart told me when the man alighted from his chariot to meet you. Is it a time to gain money and to gain garments and oliveyards and vineyards and sheep and oxen and menservants and maidservants? |
[26]ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות |
| [27]The leprosy therefore of Naaman shall cleave to you and to your descendants for ever. And he went out from his presence a leper as white as snow |
[27]וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג |