|
|
| [No book] |
[1]ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה־ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד |
| [No book] |
[2]ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו־כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה |
| [No book] |
[3]ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד |
| [No book] |
[4]ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר־הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב |
| [No book] |
[5]ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה |
| [No book] |
[6]וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראותו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה |
| [No book] |
[7]וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה |
| [No book] |
[8]ותלך תמר בית אמנון אחיה־והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש [Q: ותלש] ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות |
| [No book] |
[9]ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו |
| [No book] |
[10]ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה |
| [No book] |
[11]ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי |
| [No book] |
[12]ותאמר לו אל אחי אל תענני־כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת |
| [No book] |
[13]ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך |
| [No book] |
[14]ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה |
| [No book] |
[15]וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד־כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי |
| [No book] |
[16]ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה |
| [No book] |
[17]ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה |
| [No book] |
[18]ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה |
| [No book] |
[19]ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה |
| [No book] |
[20]ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה |
| [No book] |
[21]והמלך דוד־שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד |
| [No book] |
[22]ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו |
| [No book] |
[23]ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך |
| [No book] |
[24]ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך |
| [No book] |
[25]ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו |
| [No book] |
[26]ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך |
| [No book] |
[27]ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך |
| [No book] |
[28]ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו־אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם־חזקו והיו לבני חיל |
| [No book] |
[29]ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו־וינסו |
| [No book] |
[30]ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד |
| [No book] |
[31]ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים |
| [No book] |
[32]ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו־כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו |
| [No book] |
[33]ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת |
| [No book] |
[34]ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר |
| [No book] |
[35]ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה |
| [No book] |
[36]ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד |
| [No book] |
[37]ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור [Q: עמיהוד] מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים |
| [No book] |
[38]ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים |
| [No book] |
[39]ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת |