|
|
| [1]ומטי הוא לדרבא מדינתא וללוסטרא אית הוא דינ תמנ תלמידא חד דשׁמה טימתאוס ברה דיהודיתא חדא מהימנתא ואבוהי ארמיא הוא |
[1]Then came he to Derbe and to Lystra: and behold, a certain disciple was there named Timotheus, a woman's son, which was a Jewess and believed, but his father was a Grecian. |
| [2]וכלהונ תלמידא דמנ לוסטרא ומנ איקנונ מסהדינ הוו עלוהי |
[2]Of whom the brethren which were at Lystra and Iconium, reported well. |
| [3]להנא צבא הוא פולוס דנדבריוהי עמה ונסב גזרה מטל יהודיא דאית הוו באתרא ידעינ הוו גיר כלהונ לאבוהי דארמיא הוא |
[3]Therefore Paul would that he should go forth with him, and took and circumcised him, because of the Jews, which were in those quarters: for they knew all, that his father was a Grecian. |
| [4]וכד אזלינ הוו במדינתא מכרזינ הוו ומלפינ להונ דנהוונ נטרינ פוקדנא אילינ דכתבו שׁליחא וקשׁישׁא דבאורשׁלמ |
[4]And as they went through the cities, they delivered them the decrees to keep, ordained of the Apostles and Elders, which were at Jerusalem. |
| [5]ברמ עדתא מתקימנ הוי בהימנותא וסגינ הוי במנינא כליומ |
[5]And so were the Churches stablished in the faith, and increased in number daily. |
| [6]הלכו דינ בפרוגיא ובגלטיא אתרותא וכלת אנונ רוחא דקודשׁא דלא נמללונ מלתא דאלהא באסיא |
[6] Now when they had gone throughout Phrygia, and the region of Galatia, they were forbidden of the Holy Ghost to preach the word in Asia. |
| [7]וכד אתו למוסיא אתרא צבינ הוו דנאזלונ מנ תמנ לביתוניא ולא אפסת להונ רוחה דישׁוע |
[7]Then came they to Mysia, and sought to go into Bithynia:but the Spirit suffered them not. |
| [8]וכד נפקו מנ מוסיא אתו להונ לטרואוס אתרא |
[8]Therefore they passed through Mysia, and came down to Troas, |
| [9]ובחזוא דלליא אתחזי לפולוס איכ גברא חד מקדוניא דקאמ ובעא מנה כד אמר דתא למקדוניא ועדריני |
[9]Where a vision appeared to Paul in the night. There stood a man of Macedonia, and prayed him, saying, Come into Macedonia, and help us. |
| [10]כד דינ חזא פולוס הנא חזוא מחדא צבינ למפק למקדוניא מטל דאסתכלנ דמרנ קרנ דנסבר אנונ |
[10]And after he had seen the vision, immediately we prepared to go into Macedonia, being assured that the Lord had called us to preach the Gospel unto them. |
| [11]ורדינ מנ טרואס ותרצנ לסמתרקא ומנ תמנ ליומא אחרנא אתינ לנאפוליס מדינתא |
[11]Then went we forth from Troas, and with a straight course came to Samothracia, and the next day to Neapolis, |
| [12]ומנ תמנ לפיליפוס דהי הי רשׁא דמקדוניא ואיתיה קולוניא הוינ דינ בה בהדא מדינתא יומתא ידיעא |
[12] And from thence to Philippi, which is the chief city in the parts of Macedonia, and whose inhabitants came from Rome to dwell there, and we were in that city abiding certain days. |
| [13]ונפקנ ביומא דשׁבתא לבר מנ תרעא דמדינתא על יד נהרא מטל דתמנ מתחזא הוא בית צלותא וכד יתבנ ממללינ הוינ עמ נשׁא דכנישׁנ הוי תמנ |
[13]And on the Sabbath day, we went out of the city, besides a river, where they were wont to pray: and we sat down, and spake unto the women, which were come together. |
| [14]ואנתתא חדא מזבנת ארגונא דדחלא הות מנ אלהא שׁמה הוא לודיא מנ תאוטירא מדינתא דהדא פתח לבה מרנ ושׁמעא הות מדמ דאמר הוא פולוס |
[14]And a certain woman named Lydia, a seller of purple, of the city of the Thyatirians, which worshipped God, heard us: whose heart the Lord opened, that she attended unto the things, which Paul spake. |
| [15]ועמדת הות הי ובני ביתה ובעיא הות מננ ואמרא דאנ הו דשׁריראית תכילינ אנתונ דהימנת במרנ תו שׁרו לכונ בביתי וסגי אלצתנ |
[15]And when she was baptized, and her household, she besought us, saying, If ye have judged me to be faithful to the Lord, come into mine house, and abide there: and she constrained us. |
| [16]והוא דכד אזלינ חננ לבית צלותא פגעת בנ עלימתא חדא דאית הות לה רוחא דקצמא ועבדא הות למריה תאגורתא סגיאתא בקצמא דקצמא הות |
[16]And it came to pass that as we went to prayer, a certain maid having a spirit of divination, met us, which gat her masters much vantage with divining. |
| [17]ואתיא הות בתר פולוס ובתרנ וקעיא הות ואמרא הלינ אנשׁא עבדוהי אנונ דאלהא מרימא ומסברינ לכונ אורחא דחיא |
[17]She followed Paul and us, and cried, saying, These men are the servants of the most high God, which show unto us the way of salvation. |
| [18]והכנא עבדא הות יומתא סגיאא ואתתפיר פולוס ואמר לה לרוחא הי פקד אנא לכי בשׁמה דישׁוע משׁיחא דתפקינ מנה ובה בשׁעתא נפקת |
[18]And this did she many days: but Paul being grieved, turned about, and said to the spirit, I command thee in the Name of Jesus Christ, that thou come out of her. And he came out the same hour. |
| [19]וכד חזו מריה דנפק לה מנה סברא דתאגורתהונ אחדוהי לפולוס ולשׁילא ונגדו איתיו אנונ לשׁוקא |
[19]Now when her masters saw that the hope of their gain was gone, they caught Paul and Silas, and drew them into the market place unto the magistrates, |
| [20]וקרבו אנונ לאסטרטגא ולרשׁא דמדינתא ואמרינ הוו דהלינ אנשׁא מדלחינ לה למדינתנ מטל דיהודיא אנונ |
[20]And brought them to the governors, saying, These men which are Jews, trouble our city, |
| [21]ומכרזינ לנ עידא אילינ דלא מפס לנ למקבלו ולמעבד מטל דרהומיא חננ |
[21]And preach ordinances, which are not lawful for us to receive, neither to observe, seeing we are Romans. |
| [22]וכנשׁא סגיאא אתכנשׁו עליהונ הידינ אסטרטגא סדקו נחתיהונ ופקדו דננגדונ אנונ |
[22]The people also rose up together against them, and the governors rent their clothes, and commanded them to be beaten with rods. |
| [23]וכד נגדו אנונ סגי ארמיו אנונ בית אסירא ופקדו לנטר בית אסירא דנטר אנונ זהיראית |
[23]And when they had beaten them sore, they cast them into prison, commanding the jailor to keep them surely. |
| [24]הו דינ כד קבל הנא פוקדנא אעל חבשׁ אנונ בביתא גויא דבית אסירא ואסר רגליהונ בסדא |
[24]Who having received such commandment, cast them into the inner prison, and made their feet fast in the stocks. |
| [25]ובפלגה דלליא פולוס ושׁילא מצלינ הוו ומשׁבחינ הוו לאלהא ושׁמעינ הוו להונ אסירא |
[25]Now at midnight Paul and Silas prayed, and sang a Psalm unto God: and the prisoners heard them. |
| [26]ומנ שׁליא זועא רבא הוא ואתתזיע שׁתאסא דבית אסירא ואתפתחו מחדא תרעא כלהונ ואסוריהונ דכלהונ אשׁתריו |
[26]And suddenly there was a great earthquake, so that the foundation of the prison was shaken: and by and by all the doors opened, and every man's bands were loosed. |
| [27]וכד אתתעיר נטר בית אסירא וחזא דפתיחינ תרעא דבית אסירא נסב ספסרא ובעא דנקטול נפשׁה מטל דסבר הוא דערקו להונ אסירא |
[27]Then the keeper of the prison waked out of his sleep, and when he saw the prison doors open, he drew out his sword and would have killed himself, supposing the prisoners had been fled. |
| [28]וקריהי פולוס בקלא רמא ואמר לה לא תעבד לנפשׁכ מדמ דבישׁ מטל דכלנ הרכא חננ |
[28]But Paul cried with a loud voice, saying, Do thyself no harm: for we are all here. |
| [29]ואנהר לה שׁרגא ושׁור ועל כד ראת ונפל על רגליהונ דפולוס ודשׁילא |
[29]Then he called for a light and leaped in and came trembling, and fell down before Paul and Silas, |
| [30]ואפק אנונ לבר ואמר הוא להונ מרי מנא ולא לי למעבד איכ דאחא |
[30]And brought them out, and said, Sirs, what must I do to be saved? |
| [31]והנונ אמרינ הוו לה הימנ במרנ ישׁוע משׁיחא ותחא אנת וביתכ |
[31]And they said, Believe in the Lord Jesus Christ, and thou shalt be saved, and thine household. |
| [32]ומללו עמה מלתא דמריא ועמ כלהונ בני ביתה |
[32]And they preached unto him the word of the Lord, and to all that were in his house. |
| [33]ובה בשׁעתא בה בלליא דבר אסחי אנונ מנ נגדהונ וברשׁעתה עמד הו ובני ביתה כלהונ |
[33]Afterward he took them the same hour of the night, and washed their stripes, and was baptized with all that belonged unto him, straightway. |
| [34]ודבר אסק אנונ לביתה וסמ להונ פתורא ורוז הוא הו ובני ביתה בהימנותא דאלהא |
[34]And when he had brought them into his house, he set meat before them, and rejoiced that he with all his household believed in God. |
| [35]וכד הוא צפרא שׁדרו אסטרטגא לשׁקלי שׁבטא דנאמרונ לרב אסירא שׁרי להלינ אנשׁא |
[35]And when it was day, the governors sent the sergeants, saying, Let those men go. |
| [36]וכד שׁמע רב בית אסירא על אמר לה הי הדא מלתא לפולוס דשׁדרו אסטרטגא איכ דתשׁתרונ והשׁא פוקו זלו בשׁלמא |
[36]Then the keeper of the prison told these words unto Paul, saying, The governors have sent to loose you: now therefore get you hence, and go in peace. |
| [37]אמר לה פולוס דלא סכלו נגדונ לעינ עלמא כלה לאנשׁא רהומיא וארמיונ בית אסירא והשׁא מטשׁיאית מפקינ לנ לא גיר אלא הנונ נאתונ נפקוננ |
[37]Then said Paul unto them, After that they have beaten us openly uncondemned, which are Romans, they have cast us into prison, and now would they put us out privily? nay verily: but let them come and bring us out. |
| [38]ואזלו שׁקלי שׁבטא ואמרו לאסטרטגא מלא הלינ דאתאמר להונ וכד שׁמעו דרהומיא אנונ דחלו |
[38]And the sergeants told these words unto the governors, who feared when they heard that they were Romans. |
| [39]ואתו לותהונ ובעו מנהונ דנפקונ ונשׁנונ להונ מנ מדינתא |
[39]Then came they and prayed them, and brought them out, and desired them to depart out of the city. |
| [40]וכד נפקו מנ בית אסירא עלו לות לודיא וחזו תמנ לאחא וביאו אנונ ונפקו |
[40]And they went out of the prison, and entered into the house of Lydia: and when they had seen the brethren, they comforted them, and departed. |