|
|
| [1]ועברו על אמפיפוליס ואפולוניא מדינתא ואתו לתסלוניקא איכא דאית הוא כנושׁתא דיהודיא |
[1]Now as they passed through Amphipolis, and Apollonia, they came to Thessalonica, where was a Synagogue of the Jews. |
| [2]ועל פולוס איכנא דמעד הוא לותהונ ושׁבא תלת מלל הוא עמהונ מנ כתבא |
[2]And Paul, as his manner was, went in unto them, and three Sabbath days disputed with them by the Scriptures, |
| [3]כד מפשׁק הוא ומחוא דעתיד הוא משׁיחא דנחשׁ ודנקומ מנ בית מיתא והויו ישׁוע משׁיחא הנא דמסבר אנא לכונ |
[3]Opening, and alleging that Christ must have suffered, and risen again from the dead: and this is Jesus Christ, whom, said he, I preach to you. |
| [4]ואנשׁינ מנהונ הימנו ונקפו לפולוס ולשׁילא וסגיאא מנ יוניא אילינ דדחלינ הוו מנ אלהא ואפ נשׁא ידיעתא לא זעורינ |
[4]And some of them believed, and joined in company with Paul and Silas: also of the Grecians that feared God a great multitude, and of the chief women not a few. |
| [5]וחסמו הוו יהודיא ואקפו להונ אנשׁא בישׁא מנ שׁוקא דמדינתא ועבדו אכלוס סגיאא ודלחו הוו למדינתא ואתו וקמו להונ על ביתה דאיסונ ובעינ הוו דנפקונ אנונ מנ תמנ ונשׁלמונ אנונ לאכלוס |
[5]But the Jews which believed not, moved with envy, took unto them certain vagabonds and wicked fellows, and when they had assembled the multitude, they made a tumult in the city, and made assault against the house of Jason, and sought to bring them out to the people. |
| [6]וכד לא אשׁכחו אנונ תמנ גרוהי הוו לאיסונ ולאחא דאית הוו תמנ ואיתיו אנונ לות רשׁא דמדינתא כד קעינ הוו דהלינ אנונ דלכלה ארעא דלחו והא תוב להרכא אתו |
[6]But when they found them not, they drew Jason and certain brethren unto the heads of the city, crying, These are they which have subverted the state of the world, and here they are, |
| [7]ומקבלנהונ הנו איסונ וכלהונ הלינ לוקבל פוקדנוהי דקסר קימינ כד אמרינ דאית מלכא אחרנא ישׁוע |
[7]Whom Jason hath received, and these all do against the decrees of Cesar, saying that there is another King, one Jesus. |
| [8]אתדלחו דינ רשׁא דמדינתא וכלה עמא כד שׁמעו הלינ |
[8]Then they troubled the people, and the heads of the city, when they heard these things. |
| [9]ונסבו ערבא מנ איסונ ואפ מנ אחא והידינ שׁרו אנונ |
[9]Notwithstanding when they had received sufficient assurance of Jason and of the other, they let them go. |
| [10]אחא דינ בר שׁעתה בה בלליא שׁרו לפולוס ולשׁילא לברואא מדינתא וכד אתו לתמנ עאלינ הוו לכנושׁתא דיהודיא |
[10]And the brethren immediately sent away Paul and Silas by night unto Berea, which when they were come thither, entered into the Synagogue of the Jews. |
| [11]חארינ הוו גיר הנונ יהודיא דתמנ מנ יהודיא הנונ דאית הוו בתסלוניקא ושׁמעינ הוו מנהונ מלתא כליומ חדיאית כד מפרשׁינ הוו מנ כתבא דאנ הלינ הכנא איתיהינ |
[11]These were also more noble men than they which were at Thessalonica, which received the word with all readiness, and searched the Scriptures daily, whether those things were so. |
| [12]וסגיאא מנהונ הימנו והכנא אפ מנ יוניא גברא סגיאא ונשׁא ידיעתא |
[12]Therefore many of them believed, and of honest women, which were Grecians, and men not a few. |
| [13]וכד ידעו הנונ יהודיא דמנ תסלוניקא דמלתה דאלהא אתכרזת מנ פולוס בברואא מדינתא אתו אפ לתמנ ולא שׁליו למזעו ולמדלחו לאנשׁותא |
[13] But when the Jews of Thessalonica knew, that the word of God was also preached of Paul at Berea, they came thither also, and moved the people. |
| [14]ולפולוס שׁראוהי אחא דנחות לה לימא וקויו הוא בה במדינתא הי שׁילא וטימתאוס |
[14]But by and by the brethren sent away Paul to go as it were to the sea: but Silas and Timotheus abode there still. |
| [15]והנונ דאתלויו לה לפולוס אתו עמה עדמא לאתנוס מדינתא וכד נפקינ מנ צאדוהי קבלו מנה אגרתא לות שׁילא וטימתאוס דבעגל נאזלונ לותה |
[15]And they that did conduct Paul, brought him unto Athens: and when they had received a commandment unto Silas and Timotheus that they should come to him at once, they departed. |
| [16]הו דינ פולוס כד מקוא הוא באתנוס מתמרמר הוא ברוחה כד חזא הוא דמדינתא כלה מליא פתכרא |
[16] Now while Paul waited for them at Athens, his spirit was stirred in him, when he saw the city subject to idolatry. |
| [17]וממלל הוא בכנושׁתא עמ יהודיא ועמ אילינ דדחלינ מנ אלהא ובשׁוקא עמ אילינ דמסתקבלינ הוו כליומ |
[17]Therefore he disputed in the Synagogue with the Jews, and with them that were religious, and in the market daily with whomsoever he met. |
| [18]ואפ פילסופא דמנ יולפנה דאפיקורוס ואחרנא דמתקרינ אסטואיקו דרשׁינ הוו עמה ואנשׁ אנשׁ מנהונ אמרינ הוו מנא צבא הנא מלקט מלא ואחרנא אמרינ הוו דאלהא נוכריא מכרז מטל דלישׁוע ולקימתה מכרז הוא להונ |
[18]Then certain Philosophers of the Epicures, and of the Stoics, disputed with him, and some said, What will this babbler say? Others said, He seemeth to be a setter forth of strange gods (because he preached unto them Jesus, and the resurrection.) |
| [19]ואחדוהי ואיתיוהי לבית דינא דמתקרא אריוס-פגוס כד אמרינ לה משׁכחינ חננ למדע מנו הנא יולפנא חדתא דמכרז אנת |
[19]And they took him, and brought him into Mars' street, saying, May we not know, what this new doctrine, whereof thou speakest, is? |
| [20]מלא גיר נוכריתא זרע אנת במשׁמעתנ וצבינ חננ למדע מנא אנינ הלינ |
[20]For thou bringest certain strange things unto our ears: we would know therefore, what these things mean. |
| [21]אתניא דינ כלהונ ואילינ דאתינ לתמנ נוכריא על מדמ אחרינ לא בטיל להונ אלא למאמר ולמשׁמע מדמ חדת |
[21]For all the Athenians, and strangers which dwelt there, gave themselves to nothing else, but either to tell, or to hear some news. |
| [22]וכד קמ פולוס באריוס-פגוס אמר גברא אתניא חזא אנא לכונ דבכלהינ יתירינ אנתונ בדחלת שׁאדא |
[22]Then Paul stood in the midst of Mars' street, and said, Ye men of Athens, I perceive that in all things ye are too superstitious. |
| [23]כד גיר מתכרכ הוית וחזא הוית בית דחלתכונ אשׁכחת עלתא חדא דכתיב הוא עליה דאלהא גניזא הו הכיל דכד לא ידעינ אנתונ דחלינ אנתונ לה לה להנא אנא מסבר אנא לכונ |
[23]For as I passed by, and beheld your devotions, I found an altar wherein was written, UNTO THE UNKNOWN GOD. Whom ye then ignorantly worship, him show I unto you. |
| [24]אלהא גיר דעבד עלמא וכל מא דאית בה והויו מרא דשׁמיא ודארעא בהיכלא דעבד אידיא לא שׁרא |
[24]God that made the world, and all things that are therein, seeing that he is Lord of heaven and earth, dwelleth not in temples made with hands, |
| [25]ולא משׁתמשׁ מנ אידי בנינשׁא ועל מדמ לא סניק מטל דהו יהב לכל אנשׁ חיא ונפשׁא |
[25]Neither is worshipped with men's hands, as though he needed any thing, seeing he giveth to all life and breath and all things, |
| [26]ומנ חד דמ עבד עלמא כלה דבני אנשׁא דנהוונ עמרינ על אפי ארעא כלה ופרשׁ זבנא בפוקדנה וסמ תחומא דעומרא דבנינשׁא |
[26]And hath made of one blood all mankind, to dwell on all the face of the earth, and hath assigned the times which were ordained before, and the bounds of their habitation, |
| [27]דנהוונ בעינ לאלהא ומעקבינ ומנ בריתה משׁכחינ לה מטל דאפ לא הוא רחיק מנ כל מננ |
[27]That they should seek the Lord, if so be they might have groped after him, and found him though doubtless he be not far from every one of us. |
| [28]בה הו גיר חיינ חננ ומתתזיעינ חננ ואיתינ איכ דאפ אנשׁא מנ חכימא דלותכונ אמרו דמנה הו טוהמנ |
[28]For in him we live, and move, and have our being, as also certain of your own Poets have said, For we are also his generation. |
| [29]אנשׁא הכיל דטוהמנ מנ אלהא הו לא חיבינ חננ למסבר דלדהבא או לסאמא או לכאפא דגליפא באומנותא ובידעתא דברנשׁא דמיא אלהותא |
[29]Forasmuch then, as we are the generation of God, we ought not to think that the Godhead is like unto gold, or silver, or stone graven by art and the invention of man. |
| [30]זבנא גיר דטעיותא אעבר אלהא ובזבנא הנא מפקד לכלהונ בנינשׁא דכל אנשׁ בכל דוכא נתוב |
[30]And the time of this ignorance God regarded not: but now he admonisheth all men every where to repent, |
| [31]מטל דאקימ יומא דבה עתיד דנדונ ארעא כלה בכאנותא ביד גברא אינא דפרשׁ ואפני לכל אנשׁ להימנותה בדאקימה מנ בית מיתא |
[31]Because he hath appointed a day in the which he will judge the world in righteousness, by that man whom he hath appointed, whereof he hath given an assurance to all men, in that he hath raised him from the dead. |
| [32]וכד שׁמעו קימתא דמנ בית מיתא מנהונ ממיקינ הוו ומנהונ אמרינ הוו בזבנ אחרינ שׁמעינ חננ לכ על הדא |
[32]Now when they heard of the resurrection from the dead, some mocked, and other said, We will hear thee again of this thing. |
| [33]והכנא נפק פולוס מנ בינתהונ |
[33]And so Paul departed from among them. |
| [34]ואנשׁינ מנהונ נקפוהי והימנו חד דינ מנהונ איתוהי הוא דינוסיוס מנ דינא דאריוס-פגוס ואנתתא חדא דשׁמה הוא דמריס ואחרנא עמהונ |
[34]Howbeit certain men clave unto Paul, and believed: among whom was also Denys Areopagita, and a woman named Damaris, and other with them. |