|
|
| [1]וכד אתא פהסטוס לקסריא בתר תלתא יומינ סלק לאורשׁלמ |
[1]When Festus was then come into the province, after three days he went up from Caesarea unto Jerusalem. |
| [2]ואודעוהי רבי כהנא ורשׁא דיהודיא על פולוס ובעינ הוו מנה |
[2]Then the high Priest, and the chief of the Jews appeared before him against Paul: and they besought him, |
| [3]כד שׁאלינ לה הדא טיבותא דנשׁדר ניתוהי לאורשׁלמ כד עבדינ הוו כמאנא באורחא דנקטלוניהי |
[3]And desired favor against him, that he would send for him to Jerusalem: and they laid wait to kill him by the way. |
| [4]ופהסטוס פני פתגמא דפולוס מתנטר בקסריא ואנא מסרהב אנא דאחזוק |
[4]But Festus answered, that Paul should be kept at Caesarea, and that he himself would shortly depart thither. |
| [5]אילינ הכיל דאית בכונ דמטיא באידיהונ נחתונ עמנ ועל כל סכלו דאית בה בגברא נקטרגונ |
[5]Let them therefore, said he, which among you are able, come down with us: and if there be any wickedness in the man, let them accuse him. |
| [6]וכד הוא תמנ יומתא תמניא או עסרא נחת לה לקסריא וליומא אחרנא יתב על בימ ופקד דניתונ לפולוס |
[6] Now when he had tarried among them no more than ten days, he went down to Caesarea, and the next day sat in the judgment seat, and commanded Paul to be brought. |
| [7]וכד אתא חדרוהי יהודיא דנחתו מנ אורשׁלמ ורשׁא סגיאא וקשׁיא מיתינ הוו בתרה אילינ דלא משׁכחינ הוו דנחוונ |
[7]And when he was come, the Jews which were come from Jerusalem, stood about him and laid many and grievous complaints against Paul, which they could not prove, |
| [8]וכד פולוס נפק הוא רוחא דלא אסכל מדמ לא בנמוסא דיהודיא ולא בהיכלא ולא בקסר |
[8]Forasmuch as he answered, that he had neither offended any thing against the Law of the Jews, neither against the Temple, nor against Caesar. |
| [9]פהסטוס דינ מטל דצבא הוא דנרשׁא טיבותא ביהודיא אמר לה לפולוס צבא אנת דתסק לאורשׁלמ ותמנ על הלינ תתדינ קדמי |
[9]Yet Festus willing to get favor of the Jews, answered Paul, and said, Wilt thou go up to Jerusalem, and there be judged of these things before me? |
| [10]ענא פולוס ואמר על בימ דקסר קאמ אנא הרכא הו זדק לי למתתדנו לא מדמ חטית ליהודיא איכ דאפ אנת יתיר ידע אנת |
[10]Then said Paul, I stand at Caesar's judgment seat, where I ought to be judged: to the Jews I have done no wrong, as thou very well knowest. |
| [11]ואנ סכלותא עבידא לי או מדמ דשׁוא למותא לא משׁתאל אנא מנ מותא ואנ דינ לית צאדי מדמ מנ הלינ דמקטרגינ לי לא אנשׁ יהב לי להונ מוהבת בגנוהי דקסר קרא אנא |
[11]For if I have done wrong, or committed any thing worthy of death, I refuse not to die: but if there be none of these things whereof they accuse me, no man can deliver me to them: I appeal unto Caesar. |
| [12]והידינ פהסטוס מלל עמ בני מלכה ואמר בגנ קסר קרית לות קסר אזל אנת |
[12]Then when Festus had spoken with the Council, he answered, Hast thou appealed unto Caesar? unto Caesar shalt thou go. |
| [13]וכד הוו יומתא נחת אגרפוס מלכא וברניקא לקסריא דנשׁאלונ שׁלמה דפהסטוס |
[13] And after certain days, King Agrippa and Bernice came down to Caesarea to salute Festus. |
| [14]וכד הוו לותה יומתא אשׁתעי פהסטוס למלכא דינה דפולוס כד אמר גברא חד אסירא אשׁתבק מנ אידי פילכס |
[14]And when they had remained there many days, Festus proposed Paul's cause unto the King, saying, There is a certain man left in prison by Felix. |
| [15]וכד הוית באורשׁלמ אודעו לי עלוהי רבי כהנא וקשׁישׁא דיהודיא ובעו דאעבד להונ דינא מנה |
[15]Of whom when I came to Jerusalem, the high Priests and Elders of the Jews informed me, and desired to have judgment against him. |
| [16]ואמרת להונ דלית עידא לרהומיא דנתלונ ברנשׁא מוהבת לקטלא עדמא דנאתא בעל דינה ונכסיוהי באפוהי ונתיהב לה אתרא למפק ברוחא על מא דמתרשׁא |
[16]To whom I answered, that it is not the manner of the Romans for favor to deliver any man to the death before that he which is accused, have the accusers before him, and have place to defend himself, concerning the crime. |
| [17]וכד אתית לכא דלא תוהיא ליומא אחרנא יתבת על בימ ופקדת דניתוניהי לי לגברא |
[17]Therefore when they were come hither, without delay the day following I sat on the judgment seat, and commanded the man to be brought forth. |
| [18]וקמו עמה קטרגנוהי ולא אשׁכחו מדמ רשׁינא בישׁא דנחוונ עלוהי איכ מא דסבר הוית |
[18]Against whom when the accusers stood up, they brought no crime of such things as I supposed: |
| [19]זטמא דינ מדמ מדמ על דחלתהונ אית הוא להונ לותה ועל ישׁוע אנשׁ דמית הו דאמר הוא פולוס דחי הו |
[19]But had certain questions against him of their own superstition, and of one Jesus which was dead, whom Paul affirmed to be alive. |
| [20]ומטל דלא קאמ הוית אנא על בעתא דהלינ אמרת הוית לפולוס דאנ בעא אנת דתאזל לאורשׁלמ ותמנ תתדינ על הלינ |
[20]And because I doubted of such manner of question, I asked him whether he would go to Jerusalem, and there be judged of these things. |
| [21]הו דינ בעא דנתנטר לדינה דקסר ופקדת דנתנטר עדמא דאשׁדריוהי לות קסר |
[21]But because he appealed to be reserved to the examination of Augustus, I commanded him to be kept, till I might send him to Caesar. |
| [22]ואמר אגרפוס צבא הוית דאשׁמעיוהי לגברא הנא ופהסטוס אמר דלמחר שׁמע אנת לה |
[22]Then Agrippa said unto Festus, I would also hear the man myself. Tomorrow, said he, thou shalt hear him. |
| [23]וליומא אחרנא אתא אגרפוס וברניקא בזוחא סגיאא ועל לבית דינא עמ כילירכא ורשׁא דמדינתא ופקד פהסטוס ואתא פולוס |
[23]And on the morrow when Agrippa was come and Bernice with great pomp, and were entered into the Common hall with the chief captains and chief men of the city, at Festus' commandment Paul was brought forth. |
| [24]ואמר פהסטוס אגרפוס מלכא וכלכונ גברא דאיתיכונ עמנ על הנא גברא דחזינ אנתונ כלה עמא דיהודיא קבלני באורשׁלמ והרכא כד קעינ דלא תוב ולא לה להנא דנחא |
[24]And Festus said, King Agrippa, and all men which are present with us, ye see this man, about whom all the multitude of the Jews have called upon me, both at Jerusalem, and here, crying, that he ought not to live any longer. |
| [25]אנא דינ אדרכת דמדמ דשׁוא למותא לא סעיר לה ומטל דהו בעא דנתנטר לדינה דקסר פקדת דנשׁתדר |
[25]Yet have I found nothing worthy of death, that he hath committed: nevertheless, seeing that he hath appealed to Augustus, I have determined to send him. |
| [26]ולא ידע אנא מנא אכתוב עלוהי לקסר מטל הנא צבית למיתיותה קדמיכונ ויתיראית קדמיכ מלכא אגרפא דמא דאשׁתאל דינה אשׁכח מנא אכתוב |
[26]Of whom I have no certain thing to write unto my Lord: wherefore I have brought him forth unto you, and specially unto thee, King Agrippa, that after examination had, I might have somewhat to write. |
| [27]לא גיר ולא דכד משׁדרינ חננ גברא אסירא דלא נכתוב סכלותה |
[27]For me thinketh it unreasonable to send a prisoner, and not to show the causes which are laid against him. |