|
[1]Septimo anno facies remissionem, |
[1]מקץ שבע שנים תעשה שמטה |
[2]quæ hoc ordine celebrabitur. Cui debetur aliquid ab amico vel proximo ac fratre suo, repetere non poterit, quia annus remissionis est Domini. |
[2]וזה דבר השמטה־שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה |
[3]A peregrino et advena exiges: civem et propinquum repetendi non habebis potestatem. |
[3]את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך |
[4]Et omnino indigens et mendicus non erit inter vos: ut benedicat tibi Dominus Deus tuus in terra, quam traditurus est tibi in possessionem. |
[4]אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה |
[5]Si tamen audieris vocem Domini Dei tui, et custodieris universa quæ jussit, et quæ ego hodie præcipio tibi, benedicet tibi, ut pollicitus est. |
[5]רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום |
[6]Fœnerabis gentibus multis, et ipse a nullo accipies mutuum. Dominaberis nationibus plurimis, et tui nemo dominabitur. |
[6]כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו |
[7]Si unus de fratribus tuis, qui morantur intra portas civitatis tuæ in terra quam Dominus Deus tuus daturus est tibi, ad paupertatem venerit, non obdurabis cor tuum, nec contrahes manum, |
[7]כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך־לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון |
[8]sed aperies eam pauperi, et dabis mutuum, quo eum indigere perspexeris. |
[8]כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו |
[9]Cave ne forte subrepat tibi impia cogitatio, et dicas in corde tuo: Appropinquat septimus annus remissionis: et avertas oculos tuos a paupere fratre tuo, nolens ei quod postulat mutuum commodare: ne clamet contra te ad Dominum, et fiat tibi in peccatum. |
[9]השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא |
[10]Sed dabis ei: nec ages quippiam callide in ejus necessitatibus sublevandis, ut benedicat tibi Dominus Deus tuus in omni tempore, et in cunctis ad quæ manum miseris. |
[10]נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך |
[11]Non deerunt pauperes in terra habitationis tuæ: idcirco ego præcipio tibi, ut aperias manum fratri tuo egeno et pauperi, qui tecum versatur in terra. |
[11]כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך |
[12]Cum tibi venditus fuerit frater tuus Hebræus aut Hebræa, et sex annis servierit tibi, in septimo anno dimittes eum liberum: |
[12]כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה־ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך |
[13]et quem libertate donaveris, nequaquam vacuum abire patieris: |
[13]וכי תשלחנו חפשי מעמך־לא תשלחנו ריקם |
[14]sed dabis viaticum de gregibus, et de area, et torculari tuo, quibus Dominus Deus tuus benedixerit tibi. |
[14]העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו |
[15]Memento quod et ipse servieris in terra Ægypti, et liberaverit te Dominus Deus tuus, et idcirco ego nunc præcipio tibi. |
[15]וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה־היום |
[16]Sin autem dixerit: Nolo egredi: eo quod diligat te, et domum tuam, et bene sibi apud te esse sentiat: |
[16]והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך |
[17]assumes subulam, et perforabis aurem ejus in janua domus tuæ, et serviet tibi usque in æternum. Ancillæ quoque similiter facies. |
[17]ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן |
[18]Non avertas ab eis oculos tuos, quando dimiseris eos liberos, quoniam juxta mercedem mercenarii per sex annos servivit tibi: ut benedicat tibi Dominus Deus tuus in cunctis operibus quæ agis. |
[18]לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך־כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה |
[19]De primogenitis, quæ nascuntur in armentis, et in ovibus tuis, quidquid est sexus masculini, sanctificabis Domino Deo tuo. Non operaberis in primogenito bovis, et non tondebis primogenita ovium. |
[19]כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר־תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך |
[20]In conspectu Domini Dei tui comedes ea per annos singulos in loco quem elegerit Dominus, tu et domus tua. |
[20]לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה־אתה וביתך |
[21]Sin autem habuerit maculam, vel claudum fuerit, vel cæcum, aut in aliqua parte deforme vel debile, non immolabitur Domino Deo tuo: |
[21]וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע־לא תזבחנו ליהוה אלהיך |
[22]sed intra portas urbis tuæ comedes illud: tam mundus quam immundus similiter vescentur eis, quasi caprea et cervo. |
[22]בשעריך תאכלנו־הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל |
[23]Hoc solum observabis, ut sanguinem eorum non comedas, sed effundes in terram quasi aquam. |
[23]רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים |