|
|
| [1]Quando inventum fuerit in terra, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi, hominis cadaver occisi, et ignorabitur cædis reus, |
[1]כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו |
| [2]egredientur majores natu, et judices tui, et metientur a loco cadaveris singularum per circuitum spatia civitatum: |
[2]ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל |
| [3]et quam viciniorem ceteris esse perspexerint, seniores civitatis illius tollent vitulam de armento, quæ non traxit jugum, nec terram scidit vomere, |
[3]והיה העיר הקרבה אל החלל־ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל |
| [4]et ducent eam ad vallem asperam atque saxosam, quæ numquam arata est, nec sementem recepit: et cædent in ea cervices vitulæ: |
[4]והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל |
| [5]accedentque sacerdotes filii Levi, quos elegerit Dominus Deus tuus ut ministrent ei, et benedicant in nomine ejus, et ad verbum eorum omne negotium, et quidquid mundum, vel immundum est, judicetur. |
[5]ונגשו הכהנים בני לוי־כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע |
| [6]Et venient majores natu civitatis illius ad interfectum, lavabuntque manus suas super vitulam, quæ in valle percussa est, |
[6]וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל־ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל |
| [7]et dicent: Manus nostræ non effuderunt sanguinem hunc, nec oculi viderunt: |
[7]וענו ואמרו ידינו לא שפכה [Q: שפכו] את הדם הזה ועינינו לא ראו |
| [8]propitius esto populo tuo Israël, quem redemisti, Domine, et ne reputes sanguinem innocentem in medio populi tui Israël. Et auferetur ab eis reatus sanguinis: |
[8]כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם |
| [9]tu autem alienus eris ab innocentis cruore, qui fusus est, cum feceris quod præcepit Dominus. |
[9]ואתה תבער הדם הנקי־מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה |
| [10]Si egressus fueris ad pugnam contra inimicos tuos, et tradiderit eos Dominus Deus tuus in manu tua, captivosque duxeris, |
[10]כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך־ושבית שביו |
| [11]et videris in numero captivorum mulierem pulchram, et adamaveris eam, voluerisque habere uxorem, |
[11]וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה |
| [12]introduces eam in domum tuam: quæ radet cæsariem, et circumcidet ungues, |
[12]והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה |
| [13]et deponet vestem, in qua capta est: sedensque in domo tua, flebit patrem et matrem suam uno mense: et postea intrabis ad eam, dormiesque cum illa, et erit uxor tua. |
[13]והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה |
| [14]Si autem postea non sederit animo tuo, dimittes eam liberam, nec vendere poteris pecunia, nec opprimere per potentiam: quia humiliasti eam. |
[14]והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה |
| [15]Si habuerit homo uxores duas, unam dilectam, et alteram odiosam, genuerintque ex eo liberos, et fuerit filius odiosæ primogenitus, |
[15]כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה |
| [16]volueritque substantiam inter filios suos dividere, non poterit filium dilectæ facere primogenitum, et præferre filio odiosæ: |
[16]והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו־לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר |
| [17]sed filium odiosæ agnoscet primogenitum, dabitque ei de his quæ habuerit cuncta duplicia: iste est enim principium liberorum ejus, et huic debentur primogenita. |
[17]כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה |
| [18]Si genuerit homo filium contumacem et protervum, qui non audiat patris aut matris imperium, et coërcitus obedire contempserit: |
[18]כי יהיה לאיש בן סורר ומורה־איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם |
| [19]apprehendent eum, et ducent ad seniores civitatis illius, et ad portam judicii, |
[19]ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו |
| [20]dicentque ad eos: Filius noster iste protervus et contumax est: monita nostra audire contemnit, comessationibus vacat, et luxuriæ atque conviviis: |
[20]ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה־איננו שמע בקלנו זולל וסבא |
| [21]lapidibus eum obruet populus civitatis, et morietur, ut auferatis malum de medio vestri, et universus Israël audiens pertimescat. |
[21]ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו |
| [22]Quando peccaverit homo quod morte plectendum est, et adjudicatus morti appensus fuerit in patibulo: |
[22]וכי יהיה באיש חטא משפט מות־והומת ותלית אתו על עץ |
| [23]non permanebit cadaver ejus in ligno, sed in eadem die sepelietur: quia maledictus a Deo est qui pendet in ligno: et nequaquam contaminabis terram tuam, quam Dominus Deus tuus dederit tibi in possessionem. |
[23]לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא־כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה |