|
|
| [1]אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל |
[1]Then sayde I thus in my heart: Nowe go to, I will take myne ease, and haue good dayes: But lo, that is vanitie also |
| [2]לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה |
[2]Insomuch that I saide vnto the man geuen to laughter, thou art mad: and to mirth, what doest thou |
| [3]תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות־עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם |
[3]So I thought in my heart to geue my fleshe vnto wine, and agayne to apply my mynde vnto wisdome, and to comprehende foolishnesse: vntyll the tyme that among all the thynges which are vnder the sunne, I myght see what were best for men to do so long as they liue vnder heauen |
| [4]הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים |
[4]I made gorgious faire workes: I builded my houses, and planted vineyardes |
| [5]עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי |
[5]I made me orchardes and gardens of pleasure, and planted trees in them of all maner of fruites |
| [6]עשיתי לי ברכות מים־להשקות מהם יער צומח עצים |
[6]I made pooles of water, to water the greene and fruitfull trees withall |
| [7]קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם |
[7]I bought seruauntes and maydens, and had a great housholde: As for cattel and sheepe, I had more substaunce of them then all they that were before me in Hierusalem |
| [8]כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם־שדה ושדות |
[8]I gathered together siluer and golde, and the chiefe treasures of kynges and landes: I haue prouided me men singgers and women singers, and the delites of the sonnes of men, as a woman taken captiue, and women taken captiues |
| [9]וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי |
[9]And I was greater and in more worship then all my predecessours in Hierusalem: For wisdome remayned with me |
| [10]וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי |
[10]And loke whatsoeuer myne eyes desired, I let them haue it: and wherin soeuer my heart delited or had any pleasure, I withhelde it not from it: Thus my heart reioyced in all that I did, and this was my portion of all my trauayle |
| [11]ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש |
[11]But when I considered all the workes that my handes had wrought, and all the labour that I had taken therin: lo all was but vanitie and vexation of mynde, and nothing of any value vnder the sunne |
| [12]ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו |
[12]Then turned I me to consider wisdome, errour, and foolishnesse (for what is he among men that myght be compared to me the kyng in such workes? |
| [13]וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות־כיתרון האור מן החשך |
[13]And I sawe that wisdome excelleth foolishnesse, as farre as light doth darknesse |
| [14]החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם |
[14]For a wise man hath his eyes in his head, but the foole goeth in darknesse: I perceaued also that they both had one ende |
| [15]ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם זה הבל |
[15]Then thought I in my mynde, yf it happen vnto the foole as it doth vnto me, what needeth me then to labour any more for wisdome? So I confessed within my heart that this also was but vanitie |
| [16]כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל |
[16]For the wise are euer as litle in remembraunce as the foolishe: for the dayes shall come when all shalbe forgotten: yea the wise man dyeth as well as the foole |
| [17]ושנאתי את החיים־כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח |
[17]Thus began I to be weery of my life, insomuch that I coulde away with nothyng that is done vnder the sunne: for all was but vanitie and vexation of mynde |
| [18]ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי |
[18]Yea I was weery of my labour which I had taken vnder the sunne, because I shoulde be fayne to leaue them vnto another man that commeth after me |
| [19]ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל |
[19]And who knoweth whether he shalbe a wise man or a foole? And yet shall he be lorde of all my laboures which I with such wisdome haue taken vnder the sunne: This is also a vayne thyng |
| [20]וסבותי אני ליאש את לבי־על כל העמל שעמלתי תחת השמש |
[20]So I turned me to refrayne my mynde from all such trauayle as I toke vnder the sunne |
| [21]כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת־ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו־גם זה הבל ורעה רבה |
[21]Forsomuch as a man shoulde weery hym selfe with wisdome, with vnderstandyng and oportunitie, and yet be fayne to leaue his labours vnto another that neuer sweat for them: This is also a vayne thyng, and great miserie |
| [22]כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו־שהוא עמל תחת השמש |
[22]For what getteth a man of all the labour and trauayle of his mynde that he taketh vnder the sunne |
| [23]כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו־גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא |
[23]But heauinesse, sorowe, and disquietnesse all the dayes of his life? Insomuch that his heart can not rest in the nyght: This is also a vayne thyng |
| [24]אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא |
[24]Is it not better then for a man to eate and drynke, and his soule to be mery in his labour? yea I sawe that this also was a gift of God |
| [25]כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני |
[25]For who wyll eate or go more lustyly to his worke then I |
| [26]כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים־גם זה הבל ורעות רוח |
[26]And why? God geueth to the man that is good before hym, wisdome, vnderstandyng, and gladnesse: but vnto the sinner he geueth weerinesse, that he may gather and heape together the thyng that afterwarde shalbe geuen vnto hym whom it pleaseth God: This is nowe a vayne thyng, yea a very disquietnesse and vexation of mynde |