|
|
| [1]אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל |
[1]I said in mine heart, Go to now, I will prove thee with joy: therefore take thou pleasure in pleasant things: and behold, this also is vanity. |
| [2]לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה |
[2]I said of laughter, Thou art mad: and of joy, What is this that thou doest? |
| [3]תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות־עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם |
[3]I sought in mine heart to give myself to wine, and to lead mine heart in wisdom, and to take hold of folly, till I might see where is that goodness of the children of men, which they enjoy under the sun: the whole number of the days of their life. |
| [4]הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים |
[4]I have made my great works: I have built me houses: I have planted me vineyards. |
| [5]עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי |
[5]I have made me gardens and orchards, and planted in them trees of all fruit. |
| [6]עשיתי לי ברכות מים־להשקות מהם יער צומח עצים |
[6]I have made me cisterns of water, to water therewith the woods that grow with trees. |
| [7]קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם |
[7]I have gotten servants and maids, and had children born in the house: also I had great possession of beeves and sheep above all that were before me in Jerusalem. |
| [8]כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם־שדה ושדות |
[8]I have gathered unto me also sliver and gold, and the chief treasures of kings and provinces: I have provided me men singers and women singers, and the delights of the sons of men, as a woman taken captive, and women taken captives. |
| [9]וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי |
[9]And I was great, and increased above all that were before me in Jerusalem: also my wisdom remained with me. |
| [10]וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי |
[10]And whatsoever mine eyes desired, I withheld it not from them: I withdrew not mine heart from any joy: for mine heart rejoiced in all my labor: and this was my portion of all my travail. |
| [11]ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש |
[11]Then I looked on all my works that mine hands had wrought, and on the travail that I had labored to do: and behold, all is vanity and vexation of the spirit: and there is no profit under the sun. |
| [12]ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו |
[12]And I turned to behold wisdom, and madness and folly: (for who is the man that will come after the king in things, which men now have done?) |
| [13]וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות־כיתרון האור מן החשך |
[13]Then I saw that there is profit in wisdom, more than in folly: as the light is more excellent than darkness. |
| [14]החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם |
[14]For the wise man's eyes are in his head, but the fool walketh in darkness: yet I know also that the same condition falleth to them all. |
| [15]ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם זה הבל |
[15]Then I thought in mine heart, It befalleth unto me, as it befalleth to the fool. Why therefore do I then labor to be more wise? And I said in mine heart, that this also is vanity. |
| [16]כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל |
[16]For there shall be no remembrance of the wise, nor of the fool forever: for that that now is, in the days to come shall all be forgotten. And how dieth the wise man, as doth the fool? |
| [17]ושנאתי את החיים־כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח |
[17]Therefore I hated life: for the work that is wrought under the sun is grievous unto me: for all is vanity, and vexation of the spirit. |
| [18]ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי |
[18]I hated also all my labor, wherein I had travailed under the sun, which I shall leave to the man that shall be after me. |
| [19]ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל |
[19]And who knoweth whether he shall be wise or foolish? Yet shall he have rule over all my labor, wherein I have travailed, and wherein I have showed myself wise under the sun. This is also vanity. |
| [20]וסבותי אני ליאש את לבי־על כל העמל שעמלתי תחת השמש |
[20]Therefore I went about to make mine heart abhor all the labor, wherein I had travailed under the sun. |
| [21]כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת־ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו־גם זה הבל ורעה רבה |
[21]For there is a man whose travail is in wisdom, and in knowledge and in equity: yet to a man that hath not travailed herein, shall he give his portion: this also is vanity and a great grief. |
| [22]כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו־שהוא עמל תחת השמש |
[22]For what hath man of all his travail and grief of his heart, wherein he hath travailed under the sun? |
| [23]כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו־גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא |
[23]For all his days are sorrows, and his travail grief: his heart also taketh not rest in the night: which also is vanity. |
| [24]אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא |
[24]There is no profit to man: but that he eat, and drink, and delight his soul with the profit of his labor: I saw also this, that it was of the hand of God. |
| [25]כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני |
[25]For who could eat, and who could haste to outward things more than I? |
| [26]כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים־גם זה הבל ורעות רוח |
[26]Surely to a man that is good in his sight, God giveth wisdom, and knowledge, and joy: but to the sinner he giveth pain, to gather, and to heap to give to him that is good before God: this is also vanity, and vexation of the spirit. |