|
[1]לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
[No book] |
[2]עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
[No book] |
[3]עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
[No book] |
[4]עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
[No book] |
[5]עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
[No book] |
[6]עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
[No book] |
[7]עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
[No book] |
[8]עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
[No book] |
[9]מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
[No book] |
[10]ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם־לענות בו |
[No book] |
[11]את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם־מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
[No book] |
[12]ידעתי כי אין טוב בם־כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
[No book] |
[13]וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו־מתת אלהים היא |
[No book] |
[14]ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם־עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
[No book] |
[15]מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
[No book] |
[16]ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
[No book] |
[17]אמרתי אני בלבי־את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
[No book] |
[18]אמרתי אני בלבי־על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
[No book] |
[19]כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם־כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
[No book] |
[20]הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
[No book] |
[21]מי יודע רוח בני האדם־העלה היא למעלה ורוח הבהמה־הירדת היא למטה לארץ |
[No book] |
[22]וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו־כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
[No book] |