|
|
| [1]בעא אנא הכיל מנכונ אנא אסירא במרנ דתהלכונ איכנא דיאא לקרינא דאתקריתונ |
[1]Call upon you, then, do I -- the prisoner of the Lord -- to walk worthily of the calling with which ye were called, |
| [2]בכלה מכיכות רעינא וניחותא ונגירות רוחא והויתונ מסיברינ חד לחד בחובא |
[2]with all lowliness and meekness, with long-suffering, forbearing one another in love, |
| [3]והויתונ חפיטינ למטר אויותא דרוחא בחזקא דשׁלמא |
[3]being diligent to keep the unity of the Spirit in the bond of the peace; |
| [4]דתהוונ בחד פגרא ובחדא רוחא איכ מא דאתקריתונ בחד סברא דקרינכונ |
[4]one body and one Spirit, according as also ye were called in one hope of your calling; |
| [5]חד הו גיר מריא וחדא הימנותא וחדא מעמודיתא |
[5]one Lord, one faith, one baptism, |
| [6]וחד אלהא אבא דכל ועל כל וביד כל ובכלנ |
[6]one God and Father of all, who [is] over all, and through all, and in you all, |
| [7]לחד חד מננ דינ אתיהבת טיבותא איכ משׁוחתא דמוהבתה דמשׁיחא |
[7]and to each one of you was given the grace, according to the measure of the gift of Christ, |
| [8]מטל הנא אמיר דסלק למרומא ושׁבא שׁביתא ויהב מוהבתא לבנינשׁא |
[8]wherefore, he saith, `Having gone up on high he led captive captivity, and gave gifts to men,' -- |
| [9]דסלק דינ מנא הי אלא אנ דאפ נחת לוקדמ לתחתיתה דארעא |
[9]and that, he went up, what is it except that he also went down first to the lower parts of the earth? |
| [10]הו דנחת הויו הו דאפ סלק לעל מנ כלהונ שׁמיא דנשׁלמ כל |
[10]he who went down is the same also who went up far above all the heavens, that He may fill all things -- |
| [11]והו יהב אית דשׁליחא ואית דנביא ואית דמסברנא ואית דרעותא ואית דמלפנא |
[11]and He gave some [as] apostles, and some [as] prophets, and some [as] proclaimers of good news, and some [as] shepherds and teachers, |
| [12]לגמרא דקדישׁא לעבדא דתשׁמשׁתא לבנינא דפגרא דמשׁיחא |
[12]unto the perfecting of the saints, for a work of ministration, for a building up of the body of the Christ, |
| [13]עדמא דכלנ נהוא חד מדמ בהימנותא ובידעתא דברה דאלהא וחד גברא גמירא במשׁוחתא דקומתא דשׁומליה דמשׁיחא |
[13]till we may all come to the unity of the faith and of the recognition of the Son of God, to a perfect man, to a measure of stature of the fulness of the Christ, |
| [14]ולא נהוא ילודא דמזדעזעינ ומשׁתנינ לכל רוח דיולפנא נכילא דבנינשׁא הנונ דבחרעותהונ מצטנעינ דנטעונ |
[14]that we may no more be babes, tossed and borne about by every wind of the teaching, in the sleight of men, in craftiness, unto the artifice of leading astray, |
| [15]אלא הוינ שׁרירינ בחובנ דכל מדמ דילנ נרבא במשׁיחא דהויו רשׁא |
[15]and, being true in love, we may increase to Him [in] all things, who is the head -- the Christ; |
| [16]ומנה כלה פגרא מתרכב ומתקטר בכל שׁרינ איכ מוהבתא דמתיהבא במשׁוחתא לכל הדמ לתרביתא דילה דפגרא דבחובא נשׁתלמ בנינה |
[16]from whom the whole body, being fitly joined together and united, through the supply of every joint, according to the working in the measure of each single part, the increase of the body doth make for the building up of itself in love. |
| [17]הדא דינ אמר אנא ומסהד אנא במריא דמנ השׁא לא תהוונ מהלכינ איכ שׁרכא דעממא דמהלכינ בסריקות רעינהונ |
[17]This, then, I say, and I testify in the Lord; ye are no more to walk, as also the other nations walk, in the vanity of their mind, |
| [18]וחשׁוכינ במדעיהונ ונוכריינ אנונ מנ חיוהי דאלהא מטל דלית בהונ ידעתא ומטל עוירות לבהונ |
[18]being darkened in the understanding, being alienated from the life of God, because of the ignorance that is in them, because of the hardness of their heart, |
| [19]הנונ דפסקו סברהונ ואשׁלמו נפשׁהונ לפחזותא ולפולחנא דכלה טנפותא ביענותהונ |
[19]who, having ceased to feel, themselves did give up to the lasciviousness, for the working of all uncleanness in greediness; |
| [20]אנתונ דינ לא הוא הכנא ילפתוניהי למשׁיחא |
[20]and ye did not so learn the Christ, |
| [21]אנ שׁריראית שׁמעתוניהי ובה ילפתונ איכ מא דאיתוהי קושׁתא בישׁוע |
[21]if so be ye did hear him, and in him were taught, as truth is in Jesus; |
| [22]אלא דתניחונ מנכונ הופכיכונ קדמיא לברנשׁא הו עתיקא דמתחבל ברגיגתא דטועיי |
[22]ye are to put off concerning the former behaviour the old man, that is corrupt according to the desires of the deceit, |
| [23]ותתחדתונ ברוחא דמדעיכונ |
[23]and to be renewed in the spirit of your mind, |
| [24]ותלבשׁונ לברנשׁא חדתא הו דבאלהא אתברי בזדיקותא ובחסיותא דקושׁתא |
[24]and to put on the new man, which, according to God, was created in righteousness and kindness of the truth. |
| [25]מטל הנא אניחו מנכונ כדבותא ומללו קושׁתא אנשׁ עמ קריבה הדמא חננ גיר חד דחד |
[25]Wherefore, putting away the lying, speak truth each with his neighbour, because we are members one of another; |
| [26]רגזו ולא תחטונ ושׁמשׁא על רוגזכונ לא נערב |
[26]be angry and do not sin; let not the sun go down upon your wrath, |
| [27]ולא תתלונ אתרא לאכל-קרצא |
[27]neither give place to the devil; |
| [28]ואינא דגנב הוא מכיל לא נגנוב אלא נלאא באידוהי ונפלוח טבתא דנהוא לה למתל למנ דסניק |
[28]whoso is stealing let him no more steal, but rather let him labour, working the thing that is good with the hands, that he may have to impart to him having need. |
| [29]כל מלא סניא מנ פומכונ לא תפוק אלא אידא דשׁפירא וחשׁחא לבנינא דתתל טיבותא לאילינ דשׁמעינ |
[29]Let no corrupt word out of your mouth go forth, but what is good unto the needful building up, that it may give grace to the hearers; |
| [30]ולא תהוונ מעיקינ לרוחא קדישׁא דאלהא דאתחתמתונ בה ליומא דפורקנא |
[30]and make not sorrowful the Holy Spirit of God, in which ye were sealed to a day of redemption. |
| [31]כלה מרירותא וחמתא ורוגזא ורובא וגודפא נשׁתקלנ מנכונ עמ כלה בישׁותא |
[31]Let all bitterness, and wrath, and anger, and clamour, and evil-speaking, be put away from you, with all malice, |
| [32]והויתונ בסימינ חד לות חד ומרחמנינ והויתונ שׁבקינ חד לחד איכנא דאלהא במשׁיחא שׁבק לנ |
[32]and become one to another kind, tender-hearted, forgiving one another, according as also God in Christ did forgive you. |