|
|
| [1]Now Jethro, the priest of Midian, Moses' father-in-law, heard of all that God had done for Moses, and for Israel His people, how that 𐤉𐤇𐤅𐤇 had brought Israel out of Egypt. |
[1]וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים |
| [2]And Jethro, Mo father-in-law, took Zipporah, Moses' wife, after he had sent her away, |
[2]ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה־אחר שלוחיה |
| [3]And her two sons; of whom the name of the one was Gershom; for he said: 'I have been a stranger in a strange land'; |
[3]ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם־כי אמר גר הייתי בארץ נכריה |
| [4]And the name of the other was Eliezer: 'for the God of my father was my help, and delivered me from the sword of Pharaoh.' |
[4]ושם האחד אליעזר־כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה |
| [5]And Jethro, Moses' father-in-law, came with his sons and his wife unto Moses into the wilderness where he was encamped, at the mount of God; |
[5]ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו־אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם־הר האלהים |
| [6]And he said unto Moses: 'I father-in-law Jethro am coming unto thee, and thy wife, and her two sons with her.' |
[6]ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך־ושני בניה עמה |
| [7]And Moses went out to meet his father-in-law, and bowed down and kissed him; and they asked each other of their welfare; and they came into the tent. |
[7]ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה |
| [8]And Moses told his father-in-law all that 𐤉𐤇𐤅𐤇 had done unto Pharaoh and to the Egyptians for Israel's sake, all the travail that had come upon them by the way, and how 𐤉𐤇𐤅𐤇 delivered them. |
[8]ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה |
| [9]And Jethro rejoiced for all the goodness which 𐤉𐤇𐤅𐤇 had done to Israel, in that He had delivered them out of the hand of the Egyptians. |
[9]ויחד יתרו־על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים |
| [10]And Jethro said: 'Blessed be 𐤉𐤇𐤅𐤇, who hath delivered you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of Pharaoh; who hath delivered the people from under the hand of the Egyptians. |
[10]ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים |
| [11]Now I know that 𐤉𐤇𐤅𐤇 is greater than all gods; yea, for that they dealt proudly against them.' |
[11]עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם |
| [12]And Jethro, Moses' father-in-law, took a burnt-offering and sacrifices for God; and Aaron came, and all the elders of Israel, to eat bread with Moses' father-in-law before God. |
[12]ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים־לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה־לפני האלהים |
| [13]And it came to pass on the morrow, that Moses sat to judge the people; and the people stood about Moses from the morning unto the evening. |
[13]ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב |
| [14]And when Moses' father-in-law saw all that he did to the people, he said: 'What is this thing that thou doest to the people? why sittest thou thyself alone, and all the people stand about thee from morning unto even?' |
[14]וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם־מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב |
| [15]And Moses said unto his father-in-law: 'Because the people come unto me t inquire of God; |
[15]ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים |
| [16]When they have a matter, it cometh unto me; and I judge between a man and neighbour, and I make them know the statutes of God, and His laws.' |
[16]כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו |
| [17]And Moses' father-in-law said unto him: 'The thing that thou doest is not good. |
[17]ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה |
| [18]Thou wilt surely wear away, both thou, and this people that is with thee; for the thing is too heavy for thee; thou art not able to perform it thyself alone. |
[18]נבל תבל־גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך |
| [19]Hearken now unto my voice, I will give thee counsel, and God be with thee: be thou for the people before God, and bring thou the causes unto God. |
[19]עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים |
| [20]And thou shalt teach them the statutes and the laws, and shalt show them the way wherein they must walk, and the work that they must do. |
[20]והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון |
| [21]Moreover thou shalt provide out of all the people able men, such as fear God, men of truth, hating unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens. |
[21]ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת־שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת |
| [22]And let them judge the people at all seasons; and it shall be, that every great matter they shall bring unto thee, but every small matter they shall judge themselves; so shall they make it easier for thee and bear the burden with thee. |
[22]ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך |
| [23]If thou shalt do this thing, and God command thee so, then thou shalt be able to endure, and all this people also shall go to their place in peace.' |
[23]אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום |
| [24]So Moses hearkened to the voice of his father-in-law, and did all that he had said. |
[24]וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר |
| [25]And Moses chose able men out of all Israel, and made them heads over the people, rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens. |
[25]ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם־שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת |
| [26]And they judged the people at all seasons: the hard causes they brought unto Moses, but every small matter they judged themselves. |
[26]ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם |
| [27]And Moses let his father-in-law depart; and he went his way into his own land. |
[27]וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו |