|
|
| [1]ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר |
[1]Then afterward Moses and Aaron went and said to Pharaoh, Thus saith the Lord God of Israel, Let my people go, that they may celebrate a feast unto me in the wilderness. |
| [2]ויאמר פרעה־מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח |
[2]And Pharaoh said, Who is the Lord, that I should hear his voice, and let Israel go? I know not the Lord, neither will I let Israel go. |
| [3]ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו־פן יפגענו בדבר או בחרב |
[3]And they said, We worship the God of the Hebrews: we pray thee, suffer us to go three days journey in the desert, and sacrifice unto the Lord our God, lest he bring upon us the pestilence or sword. |
| [4]ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם |
[4]Then said the king of Egypt unto them, Moses and Aaron, why cause ye the people to cease from their works? Get you to your burdens. |
| [5]ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם |
[5]Pharaoh said furthermore, Behold, much people is now in the land, and ye make them leave their burdens. |
| [6]ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר |
[6]Therefore Pharaoh gave commandment the same day unto the taskmasters of the people, and to their officers, saying, |
| [7]לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים־כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן |
[7]Ye shall give the people no more straw, to make brick (as in time past) but let them go and gather them straw themselves: |
| [8]ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם־לא תגרעו ממנו כי נרפים הם־על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו |
[8]Notwithstanding lay upon them the number of brick, which they made in time past, diminish nothing thereof: for they be idle, therefore they cry, saying, Let us go to offer sacrifice unto our God. |
| [9]תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר |
[9]Lay more work upon the men, and cause them to do it, and let the not regard vain words. |
| [10]ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן |
[10]Then went the taskmasters of the people and their officers out, and told the people, saying, Thus saith Pharaoh, I will give you no more straw. |
| [11]אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר |
[11]Go yourselves, get you straw where ye can find it, yet shall nothing of your labor be diminished. |
| [12]ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן |
[12]Then were the people scattered abroad throughout all the land of Egypt, for to gather stubble instead of straw. |
| [13]והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן |
[13]And the taskmasters hasted them, saying, Finish your day's work every day's task, as ye did when ye had straw. |
| [14]ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם־גם תמול גם היום |
[14]And the officers of the children of Israel, which Pharaoh's taskmasters had set over them, were beaten, and demanded, Wherefore have ye not fulfilled your task in making brick yesterday and today, as in times past? |
| [15]ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך |
[15]Then the officers of the children of Israel came, and cried unto Pharaoh, saying, Wherefore dealest thou thus with thy servants? |
| [16]תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך |
[16]There is no straw given to thy servants, and they say unto us, Make brick: and lo, thy servants are beaten, and thy people is blamed. |
| [17]ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה |
[17]But he said, Ye are to much idle: therefore ye say, Let us go to offer sacrifice to the Lord. |
| [18]ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו |
[18]Go therefore now and work: for there shall no straw be given you, yet shall ye deliver the whole tale of brick. |
| [19]ויראו שטרי בני ישראל אתם־ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו |
[19]Then the officers of the children of Israel saw themselves in an evil case, because it was said, Ye shall diminish nothing of your brick , nor of every day's task. |
| [20]ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה |
[20]And they met Moses and Aaron, which stood in their way as they came out from Pharaoh, |
| [21]ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו |
[21]To whom they said, The Lord look upon you and judge: for ye have made our savor to stink before Pharaoh and before his servants, in that ye have put a sword in their hand to slay us. |
| [22]וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה־למה זה שלחתני |
[22]Wherefore Moses returned to the Lord, and said, Lord, why hast thou afflicted this people? Wherefore hast thou thus sent me? |
| [23]ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך |
[23]For since I came to Pharaoh to speak in thy name, he hath vexed this people, and yet thou hast not delivered thy people. |