|
|
| [1]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
[1]וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ |
| [2]בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל |
[2]בֶּן־אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ |
| [3]ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה־בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז |
[3]וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַנֶּשֶׁר הַגָּדֹול גְּדֹול הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנֹּוצָה אֲשֶׁר־לֹו הָרִקְמָה בָּא אֶל־הַלְּבָנֹון וַיִּקַּח אֶת־צַמֶּרֶת הָאָרֶז׃ |
| [4]את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו |
[4]אֵת רֹאשׁ יְנִיקֹותָיו קָטָף וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמֹו׃ |
| [5]ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו |
[5]וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה־זָרַע קָח עַל־מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמֹו׃ |
| [6]ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן־ותעש בדים ותשלח פראות |
[6]וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קֹומָה לִפְנֹות דָּלִיֹּותָיו אֵלָיו וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּארֹות׃ |
| [7]ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה |
[7]וַיְהִי נֶשֶׁר־אֶחָד גָּדֹול גְּדֹול כְּנָפַיִם וְרַב־נֹוצָה וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרֳשֶׁיהָ עָלָיו וְדָלִיֹּותָיו שִׁלְחָה־לֹּו לְהַשְׁקֹות אֹותָהּ מֵעֲרֻגֹות מַטָּעָהּ׃ |
| [8]אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה־לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת |
[8]אֶל־שָׂדֶה טֹּוב אֶל־מַיִם רַבִּים הִיא שְׁתוּלָה לַעֲשֹׂות עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיֹות לְגֶפֶן אַדָּרֶת׃ |
| [9]אמר כה אמר אדני יהוה־תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה |
[9]אֱמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה תִּצְלָח הֲלֹוא אֶת־שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת־פִּרְיָהּ יְקֹוסֵס וְיָבֵשׁ כָּל־טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ וְלֹא־בִזְרֹעַ גְּדֹולָה וּבְעַם־רָב לְמַשְׂאֹות אֹותָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ׃ |
| [10]והנה שתולה התצלח הלא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש |
[10]וְהִנֵּה שְׁתוּלָה הֲתִצְלָח הֲלֹוא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָשׁ׃ |
| [11]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
[11]וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ |
| [12]אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה |
[12]אֱמָר־נָא לְבֵית הַמֶּרִי הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה־אֵלֶּה אֱמֹר הִנֵּה־בָא מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת־מַלְכָּהּ וְאֶת־שָׂרֶיהָ וַיָּבֵא אֹותָם אֵלָיו בָּבֶלָה׃ |
| [13]ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח |
[13]וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַיִּכְרֹת אִתֹּו בְּרִית וַיָּבֵא אֹתֹו בְּאָלָה וְאֶת־אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח׃ |
| [14]להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה |
[14]לִהְיֹות מַמְלָכָה שְׁפָלָה לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא לִשְׁמֹר אֶת־בְּרִיתֹו לְעָמְדָהּ׃ |
| [15]וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט |
[15]וַיִּמְרָד־בֹּו לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם לָתֶת־לֹו סוּסִים וְעַם־רָב הֲיִצְלָח הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה וְהֵפֵר בְּרִית וְנִמְלָט׃ |
| [16]חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו־אתו בתוך בבל ימות |
[16]חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם־לֹא בִּמְקֹום הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתֹו אֲשֶׁר בָּזָה אֶת־אָלָתֹו וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת־בְּרִיתֹו אִתֹּו בְתֹוךְ־בָּבֶל יָמוּת׃ |
| [17]ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק־להכרית נפשות רבות |
[17]וְלֹא בְחַיִל גָּדֹול וּבְקָהָל רָב יַעֲשֶׂה אֹותֹו פַרְעֹה בַּמִּלְחָמָה בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה וּבִבְנֹות דָּיֵק לְהַכְרִית נְפָשֹׁות רַבֹּות׃ |
| [18]ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט |
[18]וּבָזָה אָלָה לְהָפֵר בְּרִית וְהִנֵּה נָתַן יָדֹו וְכָל־אֵלֶּה עָשָׂה לֹא יִמָּלֵט׃ |
| [19]לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר־ונתתיו בראשו |
[19]לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חַי־אָנִי אִם־לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר וּנְתַתִּיו בְּרֹאשֹׁו׃ |
| [20]ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי |
[20]וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי וַהֲבִיאֹותִיהוּ בָבֶלָה וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתֹּו שָׁם מַעֲלֹו אֲשֶׁר מָעַל־בִּי׃ |
| [21]ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי |
[21]וְאֵת כָּל־מִבְרָחֹו [Q: מִבְרָחָיו] בְּכָל־אֲגַפָּיו בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וְהַנִּשְׁאָרִים לְכָל־רוּחַ יִפָּרֵשׂוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי׃ |
| [22]כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול |
[22]כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה וְנָתָתִּי מֵרֹאשׁ יֹנְקֹותָיו רַךְ אֶקְטֹף וְשָׁתַלְתִּי אָנִי עַל הַר־גָּבֹהַ וְתָלוּל׃ |
| [23]בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף־בצל דליותיו תשכנה |
[23]בְּהַר מְרֹום יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפֹּור כָּל־כָּנָף בְּצֵל דָּלִיֹּותָיו תִּשְׁכֹּנָּה׃ |
| [24]וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי |
[24]וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי יְהוָה הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הֹובַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי׃ |