|
|
| [1]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
[1]Again, the word of the Lord came unto me, saying, |
| [2]בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה |
[2]Son of man, speak to the children of thy people, and say unto them, When I bring the sword upon a land, if the people of the land take a man from among them, and make him their watchman, |
| [3]וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם |
[3]If when he seeth the sword come upon the land, he blow the trumpet, and warn the people, |
| [4]ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו־דמו בראשו יהיה |
[4]Then he that heareth the sound of the trumpet, and will not be warned, if the sword come, and take him away, his blood shall be upon his own head. |
| [5]את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט |
[5]For he heard the sound of the trumpet, and would not be admonished: therefore his blood shall be upon him: but he that receiveth warning, shall save his life. |
| [6]והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש־הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש |
[6]But if the watchman see the sword come, and blow not the trumpet, and the people be not warned: if the sword come, and take any person from among them, he is taken away for his iniquity, but his blood will I require at the watchman's hand. |
| [7]ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני |
[7]So thou, O son of man, I have made thee a watchman unto the house of Israel: therefore thou shalt hear the word at my mouth, and admonish them from me. |
| [8]באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו־הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש |
[8]When I shall say unto the wicked, O wicked man, thou shalt die the death, if thou dost not speak, and admonish the wicked of his way, that wicked man shall die for his iniquity, but his blood will I require at thine hand. |
| [9]ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו־הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת |
[9]Nevertheless, If thou warn the wicked of his way, to turn from it, if he do not turn from his way, he shall die for his iniquity, but thou hast delivered thy soul. |
| [10]ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה |
[10]Therefore, O thou son of man, speak unto the house of Israel, Thus ye speak and say, If our transgressions and our sins be upon us, and we are consumed because of them, how should we then live? |
| [11]אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו־בית ישראל |
[11]Say unto them, As I live, saith the Lord God, I desire not the death of the wicked, but that the wicked turn from his way and live: turn you, turn you from your evil ways, for why will ye die, O ye house of Israel? |
| [12]ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה־ביום חטאתו |
[12]Therefore thou son of man, say unto the children of thy people, The righteousness of the righteous shall not deliver him in the day of his transgression, nor the wickedness of the wicked shall cause him to fall therein, in the day that he returneth from his wickedness, neither shall the righteous live for his righteousness in the day that he sinneth. |
| [13]באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול־כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות |
[13]When I shall say unto the righteous, that he shall surely live, if he trust to his own righteousness, and commit iniquity, all his righteousness shall be no more remembered, but for his iniquity that he hath committed, he shall die for the same. |
| [14]ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה |
[14]Again when I shall say unto the wicked, thou shalt die the death, if he turn from his sin, and do that which is lawful and right, |
| [15]חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול־חיו יחיה לא ימות |
[15]To wit, if the wicked restore the pledge, and give again that he had robbed , and walk in the statutes of life, without committing iniquity, he shall surely live, and not die. |
| [16]כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה |
[16]None of his sins that he hath committed, shall be mentioned unto him: because he hath done that, which is lawful, and right, he shall surely live. |
| [17]ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן |
[17]Yet the children of thy people say, The way of the Lord is not equal: but their own way is unequal. |
| [18]בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול־ומת בהם |
[18]When the righteous turneth from his righteousness, and committeth iniquity, he shall even die thereby. |
| [19]ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה־עליהם הוא יחיה |
[19]But if the wicked return from his wickedness, and do that which is lawful and right, he shall live thereby. |
| [20]ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל |
[20]Yet ye say, The way of the Lord is not equal. O ye house of Israel, I will judge you everyone after his ways. |
| [21]ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש־לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר |
[21]Also in the twelfth year of our captivity, in the tenth month, and in the fifth day of the month, one that had escaped out of Jerusalem, came unto me, and said, The city is smitten. |
| [22]ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד |
[22]Now the hand of the Lord had been upon me in the evening afore he that had escaped, came, and had opened my mouth until he came to me in the morning: and when he had opened my mouth, I was no more dumb. |
| [23]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
[23]Again the word of the Lord came unto me, and said, |
| [24]בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה |
[24]Son of man, these that dwell in the desolate places of the land of Israel, talk and say, Abraham was but one, and he possessed the land: but we are many, therefore the land shall be given us in possession. |
| [25]לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם־ודם תשפכו והארץ תירשו |
[25]Wherefore say unto them, Thus saith the Lord God, Ye eat with the blood, and lift up your eyes toward your idols, and shed blood: should ye then possess the land? |
| [26]עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו |
[26]Ye lean upon your swords: ye work abomination, and ye defile everyone his neighbor's wife: should ye then possess the land? |
| [27]כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו |
[27]Say thus unto them, Thus saith the Lord God, As I live, so surely they that are in the desolate places, shall fall by the sword: and him that is in the open field, will I give unto the beasts to be devoured: and they that be in the forts and in the caves, shall die of the pestilence. |
| [28]ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר |
[28]For I will lay the land desolate and waste, and the pomp of her strength shall cease: and the mountains of Israel shall be desolate, and none shall pass through. |
| [29]וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו |
[29]Then shall they know that I am the Lord, when I have laid the land desolate and waste, because of all their abominations, that they have committed. |
| [30]ואתה בן אדם־בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה |
[30]Also thou son of man, the children of thy people that talk of thee by the walls and in the doors of houses, and speak one to another, every one to his brother, saying, Come, I pray you, and hear what is the word that cometh from the Lord. |
| [31]ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך |
[31]For they come unto thee, as the people useth to come: and my people sit before thee, and hear thy words, but they will not do them: for with their mouths they make jests, and their heart goeth after their covetousness. |
| [32]והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם |
[32]And lo, thou art unto them, as a jesting song of one that hath a pleasant voice, and can sing well: for they hear thy words, but they do them not. |
| [33]ובבאה הנה באה־וידעו כי נביא היה בתוכם |
[33]And when this cometh to pass ( for lo, it will come) then shall they know, that a prophet hath been among them. |