|
|
| [1]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
[1]Again the word of the Lord came unto me, saying, |
| [2]בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם |
[2]Son of man, Set thy face towards the mountains of Israel, and prophesy against them, |
| [3]ואמרת־הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגיאות [Q: ולגיאיות] הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם |
[3]And say, Ye mountains of Israel, hear the word of the Lord God: thus saith the Lord God to the mountains and to the hills, to the rivers and to the valleys, Behold, I, even I will bring a sword upon you, and I will destroy your high places: |
| [4]ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם |
[4]And your altars shall be desolate, and your images of the sun shall be broken: and I will cast down your slain men before your idols. |
| [5]ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם |
[5]And I will lay the dead carcasses of the children of Israel before their idols, and I will scatter your bones round about your altars. |
| [6]בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה־למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם |
[6]In all your dwelling places the cities shall be desolate, and the high places shall be laid waste, so that your altars shall be made waste and desolate, and your idols shall be broken, and cease, and your images of the sun shall be cut in pieces, and your works shall be abolished. |
| [7]ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה |
[7]And the slain shall fall in the midst of you, and ye shall know that I am the Lord. |
| [8]והותרתי בהיות לכם פליטי חרב־בגוים בהזרותיכם בארצות |
[8]Yet will I leave a remnant, that you may have some that shall escape the sword among the nations, when you shall be scattered through the countries. |
| [9]וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם |
[9]And they that escape of you, shall remember me among the nations, where they shall be in captivity, because I am grieved for their whorish hearts, which have departed from me, and for their eyes, which have gone a whoring after their idols, and they shall be displeased in themselves for the evils, which they have committed in all their abominations. |
| [10]וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת |
[10]And they shall know that I am the Lord, and that I have not said in vain, that I would do this evil unto them. |
| [11]כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר־יפלו |
[11]Thus saith the Lord God, Smite with thine hand, and stretch forth with thy foot, and say, Alas, for all the wicked abominations of the house of Israel: for they shall fall by the sword, by the famine, and by the pestilence. |
| [12]הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם |
[12]He that is far off, shall die of the pestilence, and he that is near, shall fall by the sword, and he that remaineth and is besieged, shall die by the famine: thus will I accomplish my wrath upon them. |
| [13]וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם |
[13]Then ye shall know, that I am the Lord, when their slain men shall be among their idols round about their altars, upon every high hill in all the tops of the mountains, and under every green tree, and under every thick oak, which is the place where they did offer sweet savor to all their idols. |
| [14]ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה |
[14]So will I stretch mine hand upon them, and make the land waste, and desolate from the wilderness unto Diblath in all their habitations, and they shall know, that I am the Lord. |