|
|
| [1]ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך |
[1]Now the LORD had said to Abram, Depart from thy country, and from thy kindred, and from thy father's house, to a land that I will show thee: |
| [2]ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה |
[2]And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and thou shalt be a blessing: |
| [3]ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה |
[3]And I will bless them that bless thee, and curse him that curseth thee: and in thee shall all families of the earth be blessed. |
| [4]וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן |
[4]So Abram departed, as the LORD had spoken to him, and Lot went with him: and Abram was seventy and five years old when he departed from Haran. |
| [5]ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען |
[5]And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother's son, and all their substance that they had gathered, and the souls that they had gotten in Haran; and they went to go forth into the land of Canaan; and into the land of Canaan they came. |
| [6]ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ |
[6]And Abram passed through the land to the place of Sichem, to the plain of Moreh. And the Canaanite was then in the land. |
| [7]וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו |
[7]And the LORD appeared to Abram, and said, To thy seed will I give this land: and there he erected an altar to the LORD, who appeared to him. |
| [8]ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל־ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה |
[8]And he removed from thence to a mountain on the east of Beth-el, and pitched his tent, having Beth-el on the west, and Hai on the east: and there he erected an altar to the LORD, and called upon the name of the LORD. |
| [9]ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה |
[9]And Abram journeyed, going on still towards the south. |
| [10]ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ |
[10]And there was a famine in the land: and Abram went down into Egypt to dwell there; for the famine was grievous in the land. |
| [11]ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את |
[11]And it came to pass, when he had come near to enter into Egypt, that he said to Sarai his wife, Behold now, I know that thou art a fair woman to look upon: |
| [12]והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו |
[12]Therefore it will come to pass, when the Egyptians shall see thee, that they will say, This is his wife: and they will kill me, but they will save thee alive. |
| [13]אמרי נא אחתי את־למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך |
[13]Say, I pray thee, thou art my sister: that it may be well with me for thy sake; and my soul shall live because of thee. |
| [14]ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד |
[14]And it came to pass, that when Abram had come into Egypt, the Egyptians beheld the woman that she was very fair. |
| [15]ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה |
[15]The princes also of Pharaoh saw her, and commended her before Pharaoh: and the woman was taken into Pharaoh's house. |
| [16]ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים |
[16]And he treated Abram well for her sake: and he had sheep, and oxen, and he-asses, and men-servants, and maid-servants, and she-asses, and camels. |
| [17]וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם |
[17]And the LORD afflicted Pharaoh and his house with great plagues, because of Sarai, Abram's wife. |
| [18]ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא |
[18]And Pharaoh called Abram, and said, What is this that thou hast done to me? why didst thou not tell me that she is thy wife? |
| [19]למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך |
[19]Why saidst thou, She is my sister? so I might have taken her to me for a wife: now therefore behold thy wife, take her, and go thy way. |
| [20]ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו |
[20]And Pharaoh commanded his men concerning him: and they sent him away, and his wife, and all that he had. |