|
|
| [1]וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום |
[1]And the LORD appeared to him in the plains of Mamre: and he sat in the tent door in the heat of the day; |
| [2]וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה |
[2]And he lifted up his eyes and looked, and lo, three men stood by him: and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed himself toward the ground, |
| [3]ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך־אל נא תעבר מעל עבדך |
[3]And said, My Lord, if now I have found favor in thy sight, pass not away, I pray thee, from thy servant: |
| [4]יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ |
[4]Let a little water, I pray you, be brought, and wash your feet, and rest yourselves under the tree: |
| [5]ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו־כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת |
[5]And I will bring a morsel of bread, and comfort ye your hearts; after that you shall pass on: for therefore are ye come to your servant. And they said, So do, as thou hast said. |
| [6]וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת־לושי ועשי עגות |
[6]And Abraham hastened into the tent to Sarah, and said, Make ready quickly three measures of fine meal, knead it, and make cakes upon the hearth. |
| [7]ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו |
[7]And Abraham ran to the herd, and brought a calf tender and good, and gave it to a young man; and he hasted to dress it. |
| [8]ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו |
[8]And he took butter, and milk, and the calf which he had dressed, and set it before them; and he stood by them under the tree, and they ate. |
| [9]ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל |
[9]And they said to him, Where is Sarah thy wife? And he said, Behold, in the tent. |
| [10]ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו |
[10]And he said, I will certainly return to thee according to the time of life; and lo, Sarah thy wife shall have a son. And Sarah heard it in the tent door, which was behind him. |
| [11]ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים |
[11]Now Abraham and Sarah were old and far advanced in age; and it ceased to be with Sarah after the manner of women. |
| [12]ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן |
[12]Therefore Sarah laughed within herself, saying, After I am become old shall I have pleasure, my lord being old also? |
| [13]ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד־ואני זקנתי |
[13]And the LORD said to Abraham, Why did Sarah laugh, saying, Shall I certainly bear a child, who am old? |
| [14]היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה־ולשרה בן |
[14]Is any thing too hard for the LORD? At the time appointed I will return to thee, according to the time of life, and Sarah shall have a son. |
| [15]ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת |
[15]Then Sarah denied, saying, I laughed not; for she was afraid. And he said, Nay; but thou didst laugh. |
| [16]ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם־הלך עמם לשלחם |
[16]And the men rose up from thence, and looked toward Sodom: and Abraham went with them to bring them on the way. |
| [17]ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה |
[17]And the LORD said, Shall I hide from Abraham that thing which I do; |
| [18]ואברהם־היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו־כל גויי הארץ |
[18]Seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him? |
| [19]כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט־למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו |
[19]For I know him, that he will command his children and his household after him, and they will keep the way of the LORD, to do justice and judgment; that the LORD may bring upon Abraham that which he hath spoken of him. |
| [20]ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם־כי כבדה מאד |
[20]And the LORD said, Because the cry of Sodom and Gomorrah is great, and because their sin is very grievous; |
| [21]ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה |
[21]I will go down now, and see whether they have done altogether according to the cry of it, which is come to me; and if not, I will know. |
| [22]ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם־עודנו עמד לפני יהוה |
[22]And the men turned their faces from thence, and went towards Sodom: but Abraham stood yet before the LORD. |
| [23]ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע |
[23]And Abraham drew near, and said, Wilt thou also destroy the righteous with the wicked? |
| [24]אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה |
[24]Peradventure there are fifty righteous within the city: wilt thou also destroy and not spare the place for the fifty righteous that are in it? |
| [25]חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך־השפט כל הארץ לא יעשה משפט |
[25]That be far from thee to do after this manner, to slay the righteous with the wicked: and that the righteous should be as the wicked, that be far from thee: Shall not the Judge of all the earth do right? |
| [26]ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר־ונשאתי לכל המקום בעבורם |
[26]And the LORD said, If I find in Sodom fifty righteous within the city, then I will spare all the place for their sakes. |
| [27]ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר |
[27]And Abraham answered and said, Behold now, I, who am dust and ashes, have taken upon me to speak to the Lord. |
| [28]אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה־התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה |
[28]Peradventure there will lack five of the fifty righteous: wilt thou destroy all the city for lack of five? And he said, If I find there forty and five, I will not destroy it. |
| [29]ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים |
[29]And he spoke to him yet again, and said, Peradventure there will be forty found there. And he said, I will not do it for forty's sake. |
| [30]ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה־אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים |
[30]And he said, Oh, let not the Lord be angry, and I will speak: Peradventure there will thirty be found there. And he said, I will not do it, if I find thirty there. |
| [31]ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני־אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים |
[31]And he said, Behold now, I have taken upon me to speak to the Lord: Peradventure there will be twenty found there. And he said, I will not destroy it for twenty's sake. |
| [32]ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם־אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה |
[32]And he said, Oh let not the Lord be angry, and I will speak yet but this once: Peradventure ten will be found there. And he said, I will not destroy it for ten's sake. |
| [33]וילך יהוה־כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו |
[33]And the LORD went his way, as soon as he had left communing with Abraham: and Abraham returned to his place. |