|
|
| [1]וישב יעקב בארץ מגורי אביו־בארץ כנען |
[1]Jacob now dwelt in the land, wherein his father was a stranger, in the land of Canaan. |
| [2]אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם |
[2]These are the generations of Jacob, when Joseph was seventeen year old: he kept sheep with his brethren, and the child was with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father's wives. And Joseph brought unto their father their evil saying. |
| [3]וישראל אהב את יוסף מכל בניו־כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים |
[3]Now Israel loved Joseph more than all his sons, because he begat him in his old age, and he made him a coat of many colors. |
| [4]ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו־וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם |
[4]So when his brethren saw that their father loved him more than all his brethren, then they hated him, and could not speak peaceably unto him. |
| [5]ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו |
[5]And Joseph dreamed a dream, and told his brethren, who hated him so much the more. |
| [6]ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי |
[6]For he said unto them, Hear, I pray you, this dream which I have dreamed. |
| [7]והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי |
[7]Behold now, we were binding sheaves in the midst of the field: and lo, my sheaf arose and also stood upright, and behold, your sheaves compassed round about, and did reverence to my sheaf. |
| [8]ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו |
[8]Then his brethren said to him, What, shalt thou reign over us, and rule us? Or shalt thou have altogether dominion over us? And they hated him so much the more, for his dreams, and for his words. |
| [9]ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי |
[9]Again he dreamed another dream, and told it his brethren, and said, Behold, I have had one dream more, and behold, the sun and the moon and eleven stars did reverence to me. |
| [10]ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה |
[10]Then he told it unto his father and to his brethren, and his father rebuked him, and said unto him, What is this dream, which thou hast dreamed? Shall I, and thy mother, and thy brethren come indeed and fall on the ground before thee? |
| [11]ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר |
[11]And his brethren envied him, but his father noted the saying. |
| [12]וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם |
[12]Then his brethren went to keep their father's sheep in Shechem. |
| [13]ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם־לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני |
[13]And Israel said unto Joseph, Do not thy brethren keep in Shechem? Come and I will send thee to them. |
| [14]ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה |
[14]And he answered him, I am here. Then he said unto him, Go now, see whether it be well with thy brethren, and how the flocks prosper, and bring me word again. So he sent him from the vale of Hebron, and he came to Shechem. |
| [15]וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש |
[15]Then a man found him: for lo, he was wandering in the field, and the man asked him, saying, What seekest thou? |
| [16]ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים |
[16]And he answered, I seek my brethren: tell me, I pray thee, where they keep sheep. |
| [17]ויאמר האיש נסעו מזה־כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן |
[17]And the man said, They are departed hence: for I heard them say, Let us go unto Dothan. Then went Joseph after his brethren, and found them in Dothan. |
| [18]ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו |
[18]And when they saw him afar off, even before he came at them, they conspired against him for to slay him. |
| [19]ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה־בא |
[19]For they said one to another, Behold, this dreamer cometh. |
| [20]ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו |
[20]Come now therefore, and let us slay him, and cast him into some pit, and we will say, A wicked beast hath devoured him: then we shall see, what will come of his dreams. |
| [21]וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש |
[21]But when Reuben heard that, he delivered him out of their hands, and said, Let us not kill him. |
| [22]ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם־השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו |
[22]Also Reuben said unto them, Shed not blood , but cast him into this pit that is in the wilderness, and lay no hand upon him. Thus he said, that he might deliver him out of their hand, and restore him to his father again. |
| [23]ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו |
[23]Now when Joseph was come unto his brethren, they stripped Joseph out of his coat, his parti colored coat that was upon him. |
| [24]ויקחהו־וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים |
[24]And they took him, and cast him into a pit, and the pit was empty, without water in it. |
| [25]וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט־הולכים להוריד מצרימה |
[25]Then they sat them down to eat bread: and they lift up their eyes and looked, and behold, there came a company of Ishmeelites from Gilead, and their camels laden with spicery, and balm, and myrrh, and were going to carry it down into Egypt. |
| [26]ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו |
[26]Then Judah said unto his brethren, What availeth it, if we slay our brother, though we keep his blood secret? |
| [27]לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו |
[27]Come and let us sell him to the Ishmeelites, and let not our hands be upon him: for he is our brother and our flesh: and his brethren obeyed. |
| [28]ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה |
[28]Then the Midianites merchantmen passed by, and they drew forth, and lift Joseph out of the pit, and sold Joseph unto the Ishmeelites for twenty pieces of silver: who brought Joseph into Egypt. |
| [29]וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו |
[29]Afterward Reuben returned to the pit, and behold, Joseph was not in the pit: then he rent his clothes, |
| [30]וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא |
[30]And returned to his brethren, and said, The child is not yonder, and I, whither shall I go? |
| [31]ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם |
[31]And they took Joseph's coat, and killed a kid of the goats, and dipped the coat in the blood. |
| [32]וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא־אם לא |
[32]So they sent that parti colored coat, and they brought it unto their father, and said, This have we found: see now, whether it be thy son's coat, or no. |
| [33]ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף |
[33]Then he knew it and said, It is my son's coat: a wicked beast hath devoured him: Joseph is surely torn in pieces. |
| [34]ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים |
[34]And Jacob rent his clothes, and put sackcloth about his loins, and sorrowed for his son a long season. |
| [35]ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו |
[35]Then all his sons and all his daughters rose up to comfort him, but he would not be comforted, but said, Surely I will go down into the grave unto my son mourning: so his father wept for him. |
| [36]והמדנים־מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים |
[36]And the Midianites sold him into Egypt unto Potiphar an Eunuch of Pharaoh's, and his chief steward. |