[1]ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו־את מנשה ואת אפרים[2]ויגד ליעקב־ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה[3]ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי[4]ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך־אחזת עולם[5]ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה־לי הם אפרים ומנשה־כראובן ושמעון יהיו לי[6]ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם[7]ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם[8]וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה[9]ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם[10]ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם[11]ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך[12]ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה[13]ויקח יוסף את שניהם־את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו[14]וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור[15]ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק־האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה[16]המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ[17]וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים־וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים־על ראש מנשה[18]ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו[19]וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי־גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים[20]ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה[21]ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם[22]ואני נתתי לך שכם אחד־על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי