|
|
| [1]Therefore we ought to be exceedingly cautious, in regard to what we have heard, lest we fall away. |
[1]מטל הנא חיבינ חננ דיתיראית נהוא זהירינ במדמ דשׁמענ דלא נפל |
| [2]For if the word uttered by the medium of angels was confirmed, and every one who heard it, and transgressed it, received a just retribution; |
[2]אנ גיר מלתא דאתמללת ביד מלאכא אשׁתררת וכל דשׁמעה ועבר עליה קבל פורענא בכאנותא |
| [3]how shall we escape, if we despise the things which are our life, things which began to be spoken by our Lord, and were confirmed to us by them who heard from him, |
[3]איכנא חננ נערוק אנ נבסא על אילינ דהנונ אנונ חיינ הנונ דשׁריו מנ מרנ למתמללו ומנ אילינ דמנה שׁמעו בנ אשׁתררו |
| [4]while God gave testimony concerning them, by signs and wonders, and by various miracles and distributions of the Holy Spirit, which were given according to his pleasure? |
[4]כד סהד עליהונ אלהא באתותא ובתדמרתא ובחילא משׁחלפא ובפולגא דרוחא דקודשׁא דאתיהבו איכ צבינה |
| [5]For to the angels he hath not subjected the world to come, of which we speak. |
[5]לא הוא גיר למלאכא שׁעבד עלמא דעתיד דעלוהי ממללינ חננ |
| [6]But as the scripture testifieth, and saith: What is man, that thou art mindful of him? and the son of man, that thou attendest to him? |
[6]אלא איכ דמסהד כתבא ואמר מנו גברא דעהדתיהי וברה דאנשׁא דסערתיהי |
| [7]Thou hast depressed him somewhat lower than the angels: glory and honor hast thou put on his head; and thou hast invested him with authority over the work of thy hand. |
[7]אמכתיהי קליל מנ מלאכא תשׁבוחתא ואיקרא סמת ברישׁה ואשׁלטתיהי בעבדא דאידיכ |
| [8]And all things hast thou subjected under his feet. And in this subjecting of all things to him, he omitted nothing, which he did not subject. But now, we do not yet see all things subjected to him. |
[8]וכל מדמ שׁעבדת תחית רגלוהי בהי דינ דכל מדמ שׁעבד לה לא שׁבק מדמ דלא משׁעבד השׁא דינ לא עדכיל חזינ חננ דכל מדמ משׁעבד לה |
| [9]But we see him, who was depressed somewhat lower than the angels, to be this Jesus, because of the passion of his death; and glory and honor are placed on his head; for God himself, in his grace, ⓘ tasted death for all men. |
[9]הו דינ דמכ קליל מנ מלאכא חזינ חננ דהויו ישׁוע מטל חשׁא דמותה ותשׁבוחתא ואיקרא סימ ברישׁה הו גיר בטיבותה אלהא חלפ כל אנשׁ טעמ מותא |
| [10]For it became him, by whom are all things, and on account of whom are all things, and [who] bringeth many sons unto his glory, to perfect the prince of their life by suffering. |
[10]יאא הוא גיר להו דכל באידה וכל מטלתה ובניא סגיאא אעל לתשׁבוחתא דלרישׁא דחייהונ בחשׁה נגמריוהי |
| [11]For he that sanctifieth, and they who are sanctified, are all of one [nature]. Therefore he is not ashamed to call them brethren; |
[11]הו גיר דקדשׁ והנונ דאתקדשׁו מנ חד אנונ כלהונ מטל הנא לא בהת דנקרא אנונ אחוהי |
| [12]as he saith, I will announce thy name to my brethren; in the midst of the assembly, I will praise thee. |
[12]כד אמר אסבר שׁמכ לאחי ובגוה דעדתא אשׁבחכ |
| [13]And again, I will confide in him. And again, Behold me, and the children whom thou, God, hast given to me. |
[13]ותוב דאנא אהוא תכיל עלוהי ותוב הא אנא ובניא דיהב לי אלהא |
| [14]For because the children participated in flesh and blood, he also, in like manner, took part in the same; that, by his death, he might bring to naught him who held the dominion of death, namely Satan; |
[14]מטל גיר דבניא אשׁתותפו בבסרא ודמא אפ הו בה בדמותא אשׁתותפ בהינ בהלינ דבמותה נבטל למנ דאחיד שׁולטנא דמותא דאיתוהי סטנא |
| [15]and might release them, who, through fear of death, are all their lives subject to bondage. |
[15]ונשׁרא להנונ אילינ דבדחלתא דמותא בכלהונ חייהונ משׁעבדינ הוו לעבדותא |
| [16]For he did not assume [a nature] from angels, but he assumed [a nature] from the seed of Abraham. |
[16]לא הוא גיר על מלאכא משׁלט הוא מותא אלא על זרעה דאברהמ משׁלט הוא |
| [17]Wherefore it was right, that he should be in all respects like his brethren; that he might be merciful, and a high priest faithful in the things of God, and might make expiation for the sins of the people. |
[17]ומטל הנא זדק הוא דבכל מדמ נתדמא לאחוהי דנהוא מרחמנא ורב כומרא מהימנא בדאלהא ונהוא מחסא על חטהוהי דעמא |
| [18]For, in that he himself hath suffered, and been tempted, he is able to succor them who are tempted. |
[18]בהי גיר דהו חשׁ ואתנסי משׁכח דנעדר לאילינ דמתנסינ |