|
|
| [1]וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן־יֹותָם בֶּן־עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ־אֲרָם וּפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ׃ |
[1]Et factum est in diebus Achaz, filii Joathan, filii Oziæ, regis Juda, ascendit Rasin, rex Syriæ, et Phacee, filius Romeliæ, rex Israël, in Jerusalem, ad præliandum contra eam: et non potuerunt |
| [2]וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל־אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבֹו וּלְבַב עַמֹּו כְּנֹועַ עֲצֵי־יַעַר מִפְּנֵי־רוּחַ׃ |
[2]debellare eam. Et nuntiaverunt domui David, dicentes: Requievit Syria super Ephraim. Et commotum est cor ejus, et cor populi ejus, sicut moventur ligna silvarum a facie venti. |
| [3]וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְשַׁעְיָהוּ צֵא־נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל־קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיֹונָה אֶל־מְסִלַּת שְׂדֵה כֹובֵס׃ |
[3]Et dixit Dominus ad Isaiam: Egredere in occursum Achaz, tu et qui derelictus est Jasub, filius tuus, ad extremum aquæductus piscinæ superioris in via agri Fullonis; |
| [4]וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל־תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל־יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבֹות הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי־אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן־רְמַלְיָהוּ׃ |
[4]et dices ad eum: Vide ut sileas; noli timere, et cor tuum ne formidet a duabus caudis titionum fumigantium istorum, in ira furoris Rasin, regis Syriæ, et filii Romeliæ; |
| [5]יַעַן כִּי־יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה אֶפְרַיִם וּבֶן־רְמַלְיָהוּ לֵאמֹר׃ |
[5]eo quod consilium inierit contra te Syria in malum, Ephraim, et filius Romeliæ, dicentes: |
| [6]נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתֹוכָהּ אֵת בֶּן־טָבְאַל׃ |
[6]Ascendamus ad Judam, et suscitemus eum, et avellamus eum ad nos, et ponamus regem in medio ejus filium Tabeel. |
| [7]כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה׃ |
[7]Hæc dicit Dominus Deus: Non stabit, et non erit istud; |
| [8]כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעֹוד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם׃ |
[8]sed caput Syriæ Damascus, et caput Damasci Rasin; et adhuc sexaginta et quinque anni, et desinet Ephraim esse populus; |
| [9]וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרֹון וְרֹאשׁ שֹׁמְרֹון בֶּן־רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ׃ |
[9]et caput Ephraim Samaria, et caput Samariæ filius Romeliæ. Si non credideritis, non permanebitis. |
| [10]וַיֹּוסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֶל־אָחָז לֵאמֹר׃ |
[10]Et adjecit Dominus loqui ad Achaz, dicens: |
| [11]שְׁאַל־לְךָ אֹות מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אֹו הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה׃ |
[11]Pete tibi signum a Domino Deo tuo, in profundum inferni, sive in excelsum supra. |
| [12]וַיֹּאמֶר אָחָז לֹא־אֶשְׁאַל וְלֹא־אֲנַסֶּה אֶת־יְהוָה׃ |
[12]Et dixit Achaz: Non petam, et non tentabo Dominum. |
| [13]וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ־נָא בֵּית דָּוִד הַמְעַט םִכֶּם הַלְאֹות אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת־אֱלֹהָי׃ |
[13]Et dixit: Audite ergo, domus David. Numquid parum vobis est molestos esse hominibus, quia molesti estis et Deo meo? |
| [14]לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אֹות הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמֹו עִמָּנוּ אֵל׃ |
[14]Propter hoc dabit Dominus ipse vobis signum: ecce virgo concipiet, et pariet filium, et vocabitur nomen ejus Emmanuel. |
| [15]חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתֹּו מָאֹוס בָּרָע וּבָחֹור בַּטֹּוב׃ |
[15]Butyrum et mel comedet, ut sciat reprobare malum, et eligere bonum. |
| [16]כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטֹּוב תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ׃ |
[16]Quia antequam sciat puer reprobare malum et eligere bonum, derelinquetur terra quam tu detestaris a facie duorum regum suorum. |
| [17]יָבִיא יְהוָה עָלֶיךָ וְעַל־עַמְּךָ וְעַל־בֵּית אָבִיךָ יָמִים אֲשֶׁר לֹא־בָאוּ לְמִיֹּום סוּר־אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה אֵת מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃ |
[17]Adducet Dominus super te, et super populum tuum, et super domum patris tui, dies qui non venerunt a diebus separationis Ephraim a Juda, cum rege Assyriorum. |
| [18]וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא יִשְׁרֹק יְהוָה לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבֹורָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר׃ |
[18]Et erit in die illa: sibilabit Dominus muscæ quæ est in extremo fluminum Ægypti, et api quæ est in terra Assur; |
| [19]וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתֹּות וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים׃ |
[19]et venient, et requiescent omnes in torrentibus vallium, et in cavernis petrarum, et in omnibus frutetis, et in universis foraminibus. |
| [20]בַּיֹּום הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת־הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִמ וְגַם אֶת־הַזָּקָן תִּסְפֶּה׃ |
[20]In die illa radet Dominus in novacula conducta in his qui trans flumen sunt, in rege Assyriorum, caput et pilos pedum, et barbam universam. |
| [21]וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא יְחַיֶּה־אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי־צֹאן׃ |
[21]Et erit in die illa: nutriet homo vaccam boum, et duas oves, |
| [22]וְהָיָה מֵרֹב עֲשֹׂות חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי־חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל־הַנֹּותָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ |
[22]et præ ubertate lactis comedet butyrum; butyrum enim et mel manducabit omnis qui relictus fuerit in medio terræ. |
| [23]וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה כָל־מָקֹום אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה׃ |
[23]Et erit in die illa: omnis locus ubi fuerint mille vites, mille argenteis, in sinas et in vepres erunt. |
| [24]בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבֹוא שָׁמָּה כִּי־שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל־הָאָרֶץ׃ |
[24]Cum sagittis et arcu ingredientur illuc: vepres enim et spinæ erunt in universa terra. |
| [25]וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן לֹא־תָבֹוא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת וְהָיָה לְמִשְׁלַח שֹׁור וּלְמִרְמַס שֶׂה׃ |
[25]Et omnes montes qui in sarculo sarrientur, non veniet illuc terror spinarum et veprium: et erit in pascua bovis, et in conculcationem pecoris. |