|
|
| [1]ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר |
[1]Then sang Deborah, and Barak the son of Abinoam the same day, saying, |
| [2]בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה |
[2]Praise ye the Lord for the avenging of Israel , and for the people that offered themselves willingly. |
| [3]שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל |
[3]Hear, ye kings, hearken ye princes: I, even I will sing unto the Lord: I will sing praise unto the Lord God of Israel. |
| [4]יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים |
[4]Lord, when thou wentest out of Seir, when thou departest out of the field of Edom, the earth trembled, and the heavens rained, the clouds also dropped water. |
| [5]הרים נזלו מפני יהוה זה סיני־מפני יהוה אלהי ישראל |
[5]The mountains melted before the Lord, as did that Sinai before the Lord God of Israel. |
| [6]בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות־ילכו ארחות עקלקלות |
[6]In the days of Shamgar the son of Anath, in the days of Jael the highways were unoccupied, and the travelers walked through byways. |
| [7]חדלו פרזון בישראל חדלו־ עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל |
[7]The towns were not inhabited: they decayed, I say, in Israel, until I Deborah came up, which rose up a mother in Israel. |
| [8]יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל |
[8]They chose new gods: then was war in the gates. Was there a shield or spear seen among forty thousand of Israel? |
| [9]לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה |
[9]Mine heart is set on the governors of Israel, and on them that are willing among the people: praise ye the Lord. |
| [10]רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך־שיחו |
[10]Speak ye that ride on white asses, ye that dwell by Middin, and that walk by the way. |
| [11]מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה |
[11]For the noise of the archers appaised among the drawers of water: there shall they rehearse the righteousness of the Lord, his righteousness of his towns in Israel: then did the people of the Lord go down to the gates. |
| [12]עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם |
[12]Up Deborah, up, arise, and sing a song: arise Barak, and lead thy captivity captive, thou son of Abinoam. |
| [13]אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים |
[13]For they that remain, have dominion over the mighty of the people: the Lord hath given me dominion over the strong. |
| [14]מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר |
[14]Of Ephraim their root arose against Amalek and after thee, Benjamin shall fight against thy people, O Amalek: of Machir came rulers, and of Zebulun they that handle the pen of the writer. |
| [15]ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב |
[15]And the princes of Issachar were with Deborah, and Issachar, and also Barak: he was set on his feet in the valley: for the divisions of Reuben were great thoughts of heart. |
| [16]למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב |
[16]Why abodest thou among the sheepfolds, to hear the bleatings of the flocks? For the divisions of Reuben were great thoughts of heart. |
| [17]גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון |
[17]Gilead abode beyond Jordan: and why doth Dan remain in ships? Asher sat on the seashore, and tarried in his decayed places. |
| [18]זבלון עם חרף נפשו למות־ ונפתלי על מרומי שדה |
[18]But the people of Zebulun and Naphtali have jeoparded their lives unto the death in the high places of the field. |
| [19]באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו |
[19]The kings came and fought: then fought the kings of Canaan in Taanach by the waters of Megiddo: they received no gain of money. |
| [20]מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא |
[20]They fought from heaven, even the stars in their courses fought against Sisera. |
| [21]נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז |
[21]The river Kishon sweep them away, that ancient river the river Kishon. O my soul, thou hast marched valiantly. |
| [22]אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו |
[22]Then were the horse hoofs broken with the oft beating together of their mighty men. |
| [23]אורו מרוז אמר מלאך יהוה־ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים |
[23]Curse ye Meroz: (said the angel of the Lord) curse the inhabitants thereof, because they came not to help the Lord, to help the Lord against the mighty. |
| [24]תברך מנשים־יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך |
[24]Jael the wife of Heber the Kenite shall be blessed above other women: blessed shall she be above women dwelling in tents. |
| [25]מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה |
[25]He asked water, and she gave him milk: she brought forth butter in a lordly dish. |
| [26]ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו |
[26]She put her hand to the nail, and her right hand to the workman's hammer: with the hammer smote she Sisera: she smote off his head, after she had wounded, and pierced his temples. |
| [27]בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד |
[27]He bowed him down at her feet, he fell down, and lay still: at her feet he bowed him down, and fell: and when he had sunk down, he lay there dead. |
| [28]בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא־ מדוע אחרו פעמי מרכבותיו |
[28]The mother of Sisera looked out at a window, and cried through the lattice, Why is his chariot so long a coming? Why tarry the wheels of his chariots? |
| [29]חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה |
[29]Her wise ladies answered her, Yea. She answered herself with her own words, |
| [30]הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר־ שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל |
[30]Have they not gotten, and they divide the spoil? Every man hath a maid or two. Sisera hath a prey of divers colored garments, a prey of sundry colors made of needle work: of divers colors of needle work on both sides, for the chief of the spoil. |
| [31]כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה |
[31]So let all thine enemies perish, O Lord: but they that love him, shall be as the sun when he riseth in his might, and the land had rest forty years. |