|
|
| [1]ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים |
[1]Afterward the children of Israel committed wickedness in the sight of the Lord, and the Lord gave them into the hands of Midian seven years. |
| [2]ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות |
[2]And the hand of Midian prevailed against Israel, and because of the Midianites the children of Israel made them dens in the mountains , and caves, and strong holds. |
| [3]והיה אם זרע ישראל־ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו |
[3]When Israel had sown, then came up the Midianites, the Amalekites, and they of the east, and came upon them, |
| [4]ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור |
[4]And camped by them, and destroyed the fruit of the earth, even till thou come unto Gaza, and left no food for Israel, neither sheep, nor ox, nor ass. |
| [5]כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו [Q: ובאו] כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה |
[5]For they went up, and their cattle, and came with their tents as grasshoppers in multitude: so that they and their camels were without number: and they came into the land to destroy it. |
| [6]וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה |
[6]So was Israel exceedingly impoverished by the Midianites: therefore the children of Israel cried unto the Lord. |
| [7]ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין |
[7]And when the children of Israel cried unto the Lord because of the Midianites, |
| [8]וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים |
[8]The Lord sent unto the children of Israel a prophet, who said unto them, Thus saith the Lord God of Israel, I have brought you up from Egypt, and have brought you out of the house of bondage, |
| [9]ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם |
[9]And I have delivered you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of all that oppressed you, and have cast them out before you, and given you their land. |
| [10]ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם־לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי |
[10]And I said unto you, I am the Lord your God: fear not the gods of the Amorites in whose land you dwell: but you have not obeyed my voice. |
| [11]ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין |
[11]And the angel of the Lord came, and sat under the oak which was in Ophrah, that pertained unto Joash the father of the Ezrites, and his son Gideon threshed wheat by the wine press, to hide it from the Midianites. |
| [12]וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל |
[12]Then the angel of the Lord appeared unto him, and said unto him, The Lord is with thee, thou valiant man. |
| [13]ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין |
[13]To whom Gideon answered, Ah my Lord, if the Lord be with us, why then is all this come upon us? And where be all his miracles which our fathers told us of, and said, Did not the Lord bring us out of Egypt? But now the Lord hath forsaken us, and delivered us into the hand of the Midianites. |
| [14]ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך |
[14]And the Lord looked upon him, and said, Go in this thy might, and thou shalt save Israel out of the hands of the Midianites: have not I sent thee? |
| [15]ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי |
[15]And he answered him, Ah my Lord, whereby shall I save Israel? Behold, my father is poor in Manasseh, and I am the least in my father's house. |
| [16]ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד |
[16]Then the Lord said unto him, I will therefore be with thee, and thou shalt smite the Midianites, as one man. |
| [17]ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי |
[17]And he answered him, I pray thee, if I have found favor in thy sight, then show me a sign, that thou talkest with me. |
| [18]אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך |
[18]Depart not hence, I pray thee, until I come unto thee, and bring mine offering, and lay it before thee. And he said, I will tarry until thou come again. |
| [19]וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש |
[19]Then Gideon went in, and made ready a kid, and unleavened bread of an ephah of flour, and put the flesh in a basket, and put the broth in a pot, and brought it out unto him under the oak, and presented it. |
| [20]ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן |
[20]And the angel of God said unto him, Take the flesh and the unleavened bread, and lay them upon this stone, and pour out the broth: and he did so. |
| [21]וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו |
[21]Then the angel of the Lord put forth the end of the staff that he had in his hand, and touched the flesh and the unleavened bread: and there arose up fire out of the stone, and consumed the flesh and the unleavened bread: so the angel of the Lord departed out of his sight. |
| [22]וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה־כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים |
[22]And when Gideon perceived that it was an angel of the Lord, Gideon then said, Alas, my Lord God: for because I have seen an angel of the Lord face to face, I shall die. |
| [23]ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא לא תמות |
[23]And the Lord said unto him, Peace be unto thee: fear not, thou shalt not die. |
| [24]ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה־עודנו בעפרת אבי העזרי |
[24]Then Gideon made an altar there unto the Lord, and called it, Jehovahshalom: unto this day it is in Ophrah, of the father of the Ezrites. |
| [25]ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת |
[25]And the same night the Lord said unto him, Take thy father's young bullock, and another bullock of seven years old, and destroy the altar of Baal that thy father hath, and cut down the grove that is by it, |
| [26]ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה־במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת |
[26]And build an altar unto the Lord thy God upon the top of this rock, in a plain place: and take the second bullock, and offer a burnt offering with the wood of the grove, which thou shalt cut down. |
| [27]ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם־ויעש לילה |
[27]Then Gideon took ten men of his servants, and did as the Lord bade him: but because he feared to do it by day for his father's household, and the men of the city, he did it by night. |
| [28]וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי |
[28]And when the men of the city arose early in the morning, behold, the altar of Baal was broken, and the grove cut down that was by it, and the second bullock offered upon the altar that was made. |
| [29]ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו־ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה |
[29]Therefore they said one to another, Who hath done this thing? And when they inquired and asked, they said, Gideon the son of Joash hath done this thing. |
| [30]ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו |
[30]Then the men of the city said unto Joash, Bring out thy son, that he may die: for he hath destroyed the altar of Baal, and hath also cut down the grove that was by it. |
| [31]ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו |
[31]And Joash said unto all that stood by him, Will ye plead Baal's cause? Or will ye save him? He that will contend for him, let him die ere the morning. If he be God, let him plead for himself against him that hath cast down his altar. |
| [32]ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו |
[32]And in that day was Gideon called Jerubbaal, that is, Let Baal plead for himself because he hath broken down his altar. |
| [33]וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל |
[33]Then all the Midianites and the Amalekites and they of the east, were gathered together, and went and pitched in the valley of Jezreel. |
| [34]ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו |
[34]But the Spirit of the Lord came upon Gideon, and he blew a trumpet, and Abiezer was joined with him. |
| [35]ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם |
[35]And he sent messengers throughout all Manasseh, which also was joined with him, and he sent messengers unto Asher, and to Zebulun and to Naphtali, and they came up to meet them. |
| [36]ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל־כאשר דברת |
[36]Then Gideon said unto God, If thou wilt save Israel by mine hand, as thou hast said, |
| [37]הנה אנכי מציג את גזת הצמר־בגרן אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב־וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת |
[37]Behold, I will put a fleece of wool in the threshing place: if the dew come on the fleece only, and it be dry upon all the earth, then shall I be sure, that thou wilt save Israel by mine hand, as thou hast said. |
| [38]ויהי כן־וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים |
[38]And so it was: for he rose up early on the morrow, and thrust the fleece together, and wringed the dew out of the fleece, and filled a bowl of water. |
| [39]ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה־יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל |
[39]Again, Gideon said unto God, Be not angry with me, that I may speak once more: let me prove once again, I pray thee, with the fleece: let it now be dry only upon the fleece, and let dew be upon all the ground. |
| [40]ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל |
[40]And God did so that same night: for it was dry upon the fleece only, and there was dew on all the ground. |