|
|
| [1]בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו־מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר |
[1]In the beginning of the reign of Jehoiakim the son of Josiah king of Judah came this word unto Jeremiah from the Lord, saying, |
| [2]כה אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך |
[2]Thus saith the Lord to me, Make thee bonds, and yokes, and put them upon thy neck, |
| [3]ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון־ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה |
[3]And send them to the king of Edom, and to the king of Moab, and to the king of the Ammonites, and to the king of Tyre, and to the king of Zidon, by the hand of the messengers which come to Jerusalem unto Zedekiah the king of Judah, |
| [4]וצוית אתם אל אדניהם לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל אדניכם |
[4]And command them to say unto their masters, Thus saith the Lord of hosts the God of Israel, Thus shall ye say unto your masters, |
| [5]אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני |
[5]I have made the earth, the man, and the beast that are upon the ground, by my great power, and by my outstretched arm, and have given it unto whom it pleased me. |
| [6]ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו |
[6]But now I have given all these lands into the hand of Nebuchad-nezzar the king of Babylon my servant, and the beasts of the field have I also given him to serve him. |
| [7]ועבדו אתו כל הגוים ואת בנו ואת בן בנו־עד בא עת ארצו גם הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים |
[7]And all nations shall serve him, and his son, and his son's son until the very time of his land come also: then many nations and great kings shall serve themselves of him. |
| [8]והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל־בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא נאם יהוה עד תמי אתם בידו |
[8]And the nation and kingdom which will not serve the same Nebuchadnezzar king of Babylon, and that will not put their neck under the yoke of the king of Babylon, the same nation will I visit, saith the Lord, with the sword, and with the famine, and with the pestilence, until I have wholly given them into his hands. |
| [9]ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קסמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשפיכם־אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל |
[9]Therefore hear not your prophets nor your soothsayers, nor your dreamers, nor your enchanters, nor your sorcerers, which say unto you thus, Ye shall not serve the king of Babylon. |
| [10]כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם |
[10]For they prophesy a lie unto you to cause you to go far from your land, and that I should cast you out, and you should perish. |
| [11]והגוי אשר יביא את צוארו בעל מלך בבל־ועבדו והנחתיו על אדמתו נאם יהוה ועבדה וישב בה |
[11]But the nation that put their necks under the yoke of the king of Babylon, and serve him, those will I let remain still in their own land, saith the Lord, and they shall occupy it, and dwell therein. |
| [12]ואל צדקיה מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה לאמר הביאו את צואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמו־וחיו |
[12]I spake also to Zedekiah king of Judah according to all these words, saying, Put your necks under the yoke of the king of Babylon, and serve him and his people, that ye may live. |
| [13]למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר־כאשר דבר יהוה אל הגוי אשר לא יעבד את מלך בבל |
[13]Why will ye die, thou, and thy people by the sword, by the famine, and by the pestilence, as the Lord hath spoken against the nation, that will not serve the king of Babylon? |
| [14]ואל תשמעו אל דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם |
[14]Therefore hear not the words of the prophets, that speak unto you, saying, Ye shall not serve the king of Babylon: for they prophesy a lie unto you. |
| [15]כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם־אתם והנבאים הנבאים לכם |
[15]For I have not sent them, saith the Lord, yet they prophesy a lie in my name, that I might cast you out, and that ye might perish , both you, and the prophets that prophesy unto you. |
| [16]ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם |
[16]Also I spake to the priests, and to all this people, saying, Thus saith the Lord, Hear not the words of your prophets that prophesy unto you, saying, Behold, the vessels of the house of the Lord shall now shortly be brought again from Babylon, for they prophesy a lie unto you. |
| [17]אל תשמעו אליהם עבדו את מלך בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה |
[17]Hear them not , but serve the king of Babylon, that ye may live: wherefore should this city be desolate? |
| [18]ואם נבאים הם ואם יש דבר יהוה אתם־יפגעו נא ביהוה צבאות לבלתי באו הכלים הנותרים בבית יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה |
[18]But if they be prophets, and if the word of the Lord be with them, let them entreat the Lord of hosts, that the vessels, which are left in the house of the Lord, and in the house of the king of Judah, and at Jerusalem, go not to Babylon. |
| [19]כי כה אמר יהוה צבאות אל העמדים ועל הים ועל המכנות־ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת |
[19]For thus saith the Lord of hosts, concerning the pillars, and concerning the sea, and concerning the bases, and concerning the residue of the vessels that remain in this city, |
| [20]אשר לא לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את יכוניה [Q: יכניה] בן יהויקים מלך יהודה מירושלם בבלה ואת כל חרי יהודה וירושלם |
[20]Which Nebuchad-nezzar king of Babylon took not, when he carried away captive Jeconiah the son of Jehoiakim king of Judah from Jerusalem to Babylon, with all the nobles of Judah and Jerusalem. |
| [21]כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל־על הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך יהודה וירושלם |
[21]For thus saith the Lord of hosts the God of Israel, concerning the vessels that remain in the house of the Lord, and in the house of the king of Judah, and at Jerusalem, |
| [22]בבלה יובאו ושמה יהיו־עד יום פקדי אתם נאם יהוה והעליתים והשיבתים אל המקום הזה |
[22]They shall be brought to Babylon, and there they shall be until the day that I visit them, saith the Lord: then will I bring them up, and restore them unto this place. |