|
|
| [1]הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃ |
[1]הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר |
| [2]כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כְּתָב־לְךָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אֶל־סֵפֶר׃ |
[2]כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך־אל ספר |
| [3]כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לַאֲבֹותָם וִירֵשׁוּהָ׃ |
[3]כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם־וירשוה |
| [4]וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־יִשְׂרָאֵל וְאֶל־יְהוּדָה׃ |
[4]ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל־ואל יהודה |
| [5]כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה קֹול חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלֹום׃ |
[5]כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו־פחד ואין שלום |
| [6]שַׁאֲלוּ־נָא וּרְאוּ אִם־יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל־גֶּבֶר יָדָיו עַל־חֲלָצָיו כַּיֹּולֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל־פָּנִים לְיֵרָקֹון׃ |
[6]שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון |
| [7]הֹוי כִּי גָדֹול הַיֹּום הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת־צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׃ |
[7]הוי כי גדול היום ההוא־מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע |
| [8]וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות אֶשְׁבֹּר עֻלֹּו מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמֹוסְרֹותֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא־יַעַבְדוּ־בֹו עֹוד זָרִים׃ |
[8]והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים |
| [9]וְעָבְדוּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם׃ |
[9]ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם |
| [10]וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם־יְהֹוָה וְאַל־תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מֹושִׁיעֲךָ מֵרָחֹוק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲןַן וְאֵין מַחֲרִיד׃ |
[10]ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל־כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד |
| [11]כִּי־אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם־יְהוָה לְהֹושִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר הֲפִצֹותִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא־אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ׃ |
[11]כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך |
| [12]כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ נַחְלָה מַכָּתֵךְ׃ |
[12]כי כה אמר יהוה אנוש לשברך־נחלה מכתך |
| [13]אֵין־דָּן דִּינֵךְ לְמָזֹור רְפֻאֹות תְּעָלָה אֵין לָךְ׃ |
[13]אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך |
| [14]כָּל־מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ אֹותָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ כִּי מַכַּת אֹויֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ׃ |
[14]כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי־על רב עונך עצמו חטאתיך |
| [15]מַה־תִּזְעַק עַל־שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ׃ |
[15]מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך־עשיתי אלה לך |
| [16]לָכֵן כָּל־אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל־צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל־בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז׃ |
[16]לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז |
| [17]כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכֹּותַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם־יְהוָה כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיֹּון הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ׃ |
[17]כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך־ציון היא דרש אין לה |
| [18]כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי־שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹוב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל־תִּלָּהּ וְאַרְמֹון עַל־מִשְׁפָּטֹו יֵשֵׁב׃ |
[18]כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב |
| [19]וְיָצָא מֵהֶם תֹּודָה וְקֹול מְשַׂחֲקִים וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ׃ |
[19]ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו |
| [20]וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם וַעֲדָתֹו לְפָנַי תִּכֹּון וּפָקַדְתִּי עַל כָּל־לֹחֲצָיו׃ |
[20]והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו |
| [21]וְהָיָה אַדִּירֹו מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלֹו מִקִּרְבֹּו יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא־זֶה עָרַב אֶת־לִבֹּו לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם־יְהוָה׃ |
[21]והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי־נאם יהוה |
| [22]וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים׃ |
[22]והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים |
| [23]הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה חֵמָה יָצְאָה סַעַר מִתְגֹּורֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל׃ |
[23]הנה סערת יהוה חמה יצאה־סער מתגורר על ראש רשעים יחול |
| [24]לֹא יָשׁוּב חֲרֹון אַף־יְהוָה עַד־עֲשֹׂתֹו וְעַד־הֲקִימֹו מְזִמֹּות לִבֹּו בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבֹּונְנוּ בָהּ׃ |
[24]לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה |
| 25[No verse] |
[25]בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם |