|
[1]Sones of Beniamyn, be ye coumfortid in the myddil of Jerusalem, and make ye noise with a clarioun in Thecua, and reise ye a baner on Bethecarem; for whi yuel and greet sorewe is seyn fro the north. |
[1]העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול |
[2]Y haue licned the douytir of Sion to a fair womman and delicat. |
[2]הנוה והמענגה דמיתי בת ציון |
[3]Scheepherdis and her flockis schulen come to it; thei han piyt tentis in it in cumpas; ech man schal feede hem, that ben vndur his hond. |
[3]אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו |
[4]Halewe ye batel on it. Rise ye togidire, and stie we in myddai. Wo to vs, for the dai is bowid doun, for shadewis ben maad lengere in the euentid. |
[4]קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב |
[5]Rise ye, and stie we in the niyt, and distry we the housis therof. |
[5]קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה |
[6]For the Lord of oostis seith these thingis, Kitte ye doun the tre therof, and schede ye erthe aboute Jerusalem; this is the citee of visitacioun; al fals caleng is in the myddis therof. |
[6]כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה |
[7]As a cisterne makith his water coold, so it made his malice coold; wickidnesse and distriyng schal euer be herd ther ynne bifore me, sikenesse and wounde. |
[7]כהקיר בור [Q: ביר] מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד־חלי ומכה |
[8]Jerusalem, be thou tauyt, lest perauenture my soule go awei fro thee; lest perauenture Y sette thee forsakun, a loond vnhabitable. |
[8]הוסרי ירושלם־פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה |
[9]The Lord of oostis seith these thingis, Thei schulen gadere til to a racyn, thei schulen gadere the remenauntis of Israel as in a vyner; turne thin hond, as a gaderer of grapis to the bascat. |
[9]כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות |
[10]To whom schal Y speke, and to whom schal Y seie witnessing, that he here? Lo! the eeris of hem ben vncircumcidid, and thei moun not here; lo! the word of the Lord is maad to hem in to dispit, and thei schulen not resseiue it. |
[10]על מי אדברה ואעידה וישמעו־הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה־לא יחפצו בו |
[11]Therfor Y am ful of the strong veniaunce of the Lord, and Y trauelide suffrynge. Schede thou out on a litil child with outforth, and on the counsel of yonge men togidere; for a man with his wijf schal be takun, and an eeld man with him that is ful of daies. |
[11]ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל־שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים |
[12]And the housis of hem, the feeldis and wyues togidere, schulen go to othere men; for Y schal stretche forth myn hond on the dwelleris of the lond, seith the Lord. |
[12]ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה |
[13]For fro the lesse `til to the grettere, alle studien to auerise; and alle doon gile, fro the profete `til to the preest. |
[13]כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן־כלו עשה שקר |
[14]And thei heeliden the sorewe of the douyter of my puple with yuel fame, seiynge, Pees, pees, and no pees was. |
[14]וירפאו את שבר עמי על נקלה־לאמר שלום שלום ואין שלום |
[15]Thei ben schent, that diden abhomynacioun; yhe, rathere thei weren not schent bi confusioun, and thei kouden not be aschamed. Wherfor thei schulen falle doun among hem that schulen falle doun; thei schulen falle doun in the tyme of her visitacioun, seith the Lord. |
[15]הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו־לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה |
[16]The Lord seith these thingis, Stonde ye on weies, and se ye, and axe ye of elde pathis, which is the good weie; and go ye ther ynne, and ye schulen fynde refreischyng to youre soulis. And thei seiden, We schulen not go. |
[16]כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך |
[17]And Y ordeynede aspieris on you, and Y seide, Here ye the vois of a trumpe. And thei seiden, We schulen not here. |
[17]והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב |
[18]Therfor, hethene men, here ye, and, thou congregacioun, knowe, hou grete thingis Y schal do to hem. |
[18]לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם |
[19]Thou erthe, here, lo! Y schal brynge yuels on this puple, the fruit of her thouytis; for thei herden not my wordis, and castiden awei my lawe. |
[19]שמעי הארץ־הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה |
[20]Wherto bryngen ye to me encense fro Saba, and a tre of spicerie smellynge swetli fro a fer lond? Youre brent sacrifices ben not acceptid, and youre slayn sacrifices plesiden not me. |
[20]למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי |
[21]Therfor the Lord God seith these thingis, Lo! Y schal yyue fallyngis in to this puple, and fadris and sones togidere, a neiybore and kynesman, schulen falle in hem, and schulen perische. |
[21]לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו־יאבדו [Q: ואבדו] |
[22]The Lord God seith these thingis, Lo! a puple cometh fro the lond of the north, and a greet folk schal rise togidere fro the endis of erthe. |
[22]כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ |
[23]It schal take an arowe and scheld; it is cruel, and schal not haue merci; the vois therof schal sowne as the see, and thei maad redi as a man to batel schulen stie on horsis ayens thee, thou douyter of Sion. |
[23]קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון |
[24]We herden the fame therof, oure hondis ben `a clumsid; tribulacioun hath take vs, sorewis han take vs as a womman trauelinge of child. |
[24]שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזקתנו־חיל כיולדה |
[25]Nyle ye go out to the feeldis, and go ye not in the weie, for the swerd of the enemye, drede in cumpas. |
[25]אל תצאי [Q: תצאו] השדה ובדרך אל תלכי [Q: תלכו] כי חרב לאיב מגור מסביב |
[26]The douytir of my puple, be thou gird with heire, and be thou spreynt togidere with aische; make to thee mourenyng of oon aloone gendrid sone, a bitter weilyng, for whi a wastere schal come sodenli on you. |
[26]בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר־אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו |
[27]I yaf thee a strong preuere in my puple, and thou schalt knowe, and preue the weie of hem. |
[27]בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם |
[28]Alle these princis bowynge awei, goynge gilefuli, ben metal and irun; alle ben corrupt. |
[28]כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה |
[29]The belu failide, leed is waastid in the fier, the wellere wellide in veyn; for the malices of hem ben not wastid. |
[29]נחר מפח מאשתם [Q: מאש תם] עפרת־לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו |
[30]Clepe ye hem repreuable siluer, for the Lord hath cast hem awei. |
[30]כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם |