|
|
| [1]And on a day the children of God came and stood before the Lord, and Satan came also among them, and stood before the Lord. |
[1]ויהי היום־ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה |
| [2]Then the Lord said unto Satan, Whence comest thou? And Satan answered the Lord, and said, From compassing the earth to and from, and from walking in it. |
[2]ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה |
| [3]And the Lord said unto Satan, Hast thou not considered my servant Job, how none is like him in the earth? An upright and just man, one that feareth God, and escheweth evil? For yet he continueth in his uprightness, although thou movest me against him, to destroy him without cause. |
[3]ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב־כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם |
| [4]And Satan answered the Lord, and said, Skin for skin, and all that ever a man hath, will he give for his life. |
[4]ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש־יתן בעד נפשו |
| [5]But stretch now out thine hand, and touch his bones and his flesh, to see if he will not blaspheme thee to thy face. |
[5]אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו־אם לא אל פניך יברכך |
| [6]Then the Lord said unto Satan, Lo, he is in thine hand, but save his life. |
[6]ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר |
| [7]So Satan departed from the presence of the Lord, and smote Job with sore boils, from the sole of his foot unto his crown. |
[7]ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד [Q: ועד] קדקדו |
| [8]And he took a potsherd to scrape him, and he sat down among the ashes. |
[8]ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר |
| [9]Then said his wife unto him, Dost thou continue yet in thine uprightness? Blaspheme God, and die. |
[9]ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת |
| [10]But he said unto her, Thou speakest like a foolish woman: what? Shall we receive good at the hand of God, and not receive evil? In all this did not Job sin with his lips. |
[10]ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי־גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו |
| [11]Now when Job's three friends heard of all this evil that was come upon him, they came every one from his own place, to wit, Eliphaz the Temanite, and Bildad the Shuhite, and Zophar the Naamathite: for they were agreed together to come to lament with him, and to comfort him. |
[11]וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו |
| [12]So when they lift up their eyes afar off, they knew him not: therefore they lift up their voices and wept, and every one of them rent his garment, and sprinkled dust upon their heads toward the heaven. |
[12]וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה |
| [13]So they sat by him upon the ground seven days, and seven nights, and none spake a word unto him: for they saw, that the grief was very great. |
[13]וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר־כי ראו כי גדל הכאב מאד |