[1]וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר[2]אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת־והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים[3]וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו־נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו[4]ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן־והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים[5]וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור־והסגירו הכהן שבעת ימים שנית[6]וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור־וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר[7]ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן[8]וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור־וטמאו הכהן צרעת הוא[9]נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן[10]וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת[11]צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא[12]ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו־לכל מראה עיני הכהן[13]וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו־וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא[14]וביום הראות בו בשר חי יטמא[15]וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא[16]או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן[17]וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן־וטהר הכהן את הנגע טהור הוא[18]ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא[19]והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן[20]וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן־וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה[21]ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה־והסגירו הכהן שבעת ימים[22]ואם פשה תפשה בעור־וטמא הכהן אתו נגע הוא[23]ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה־צרבת השחין הוא וטהרו הכהן[24]או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת־או לבנה[25]וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור־צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא[26]ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה־והסגירו הכהן שבעת ימים[27]וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור־וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא[28]ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה־שאת המכוה הוא וטהרו הכהן־כי צרבת המכוה הוא[29]ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן[30]וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק־וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא[31]וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו־והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים[32]וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור[33]והתגלח־ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית[34]וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור־וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר[35]ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו[36]וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור־לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא[37]ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק־טהור הוא וטהרו הכהן[38]ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת־בהרת לבנת[39]וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת־כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא[40]ואיש כי ימרט ראשו־קרח הוא טהור הוא[41]ואם מפאת פניו ימרט ראשו־גבח הוא טהור הוא[42]וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם־צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו[43]וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו־כמראה צרעת עור בשר[44]איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו[45]והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא[46]כל ימי אשר הנגע בו יטמא־טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו[47]והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים[48]או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור[49]והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור־נגע צרעת הוא והראה את הכהן[50]וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים[51]וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה־צרעת ממארת הנגע טמא הוא[52]ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף[53]ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור[54]וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית[55]וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה־טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו[56]ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו־וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב[57]ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור־פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע[58]והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע־וכבס שנית וטהר[59]זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור־לטהרו או לטמאו