|
|
| [1]Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐλθεῖν αὐτὸν εἰς οἶκόν τινος τῶν ἀρχόντων τῶν Φαρισαίων σαββάτῳ φαγεῖν ἄρτον, καὶ αὐτοὶ ἦσαν παρατηρούμενοι αὐτόν. |
[1]והוא דכד על לביתא דחד מנ רשׁא דפרישׁא דנאכול לחמא ביומא דשׁבתא והנונ נטרינ הוו לה |
| [2]καὶ ἰδοὺ ἄνθρωπός τις ἦν ὑδρωπικὸς ἔμπροσθεν αὐτοῦ· |
[2]והא גברא חד דכנישׁ הוא מיא אית הוא קדמוהי |
| [3]καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς τοὺς νομικοὺς καὶ Φαρισαίους λέγων, Ἔξεστιν τῷ σαββάτῳ θεραπεῦσαι ἢ οὔ; |
[3]וענא ישׁוע ואמר לספרא ולפרישׁא דאנ שׁליט בשׁבתא למאסיו |
| [4]οἱ δὲ ἡσύχασαν. καὶ ἐπιλαβόμενος ἰάσατο αὐτὸν καὶ ἀπέλυσεν, |
[4]הנונ דינ שׁתקו ואחדה הו ואסיה ושׁריהי |
| [5]καὶ πρὸς αὐτοὺς εἶπεν, Τίνος ὑμῶν υἱὸς ἢ βοῦς εἰς φρέαρ πεσεῖται, καὶ οὐκ εὐθέως ἀνασπάσει αὐτὸν τῇ ἡμέρᾳ τοῦ σαββάτου; |
[5]ואמר להונ מנו מנכונ דנפל ברה או תורה בברא ביומא דשׁבתא ולא מחדא דלא מסק לה |
| [6]καὶ οὐκ ἴσχυσαν ἀνταποκριθῆναι πρὸς ταῦτα. |
[6]ולא אשׁכחו למתל לה פתגמא על הדא |
| [7]Ἔλεγεν δὲ πρὸς τοὺς κεκλημένους παραβολήν, ἐπέχων πῶς τὰς πρωτοκλισίας ἐξελέγοντο, λέγων πρὸς αὐτούς, |
[7]ואמר הוא מתלא לות הנונ דמזמנינ תמנ על דחזא הוא להונ דמגבינ דוכיתא דרישׁ סמכא |
| [8]Ὅταν κληθῇς ὑπό τινος εἰς γάμους, μὴ κατακλιθῇς εἰς τὴν πρωτοκλισίαν, μή ποτε ἐντιμότερός σου ᾖ κεκλημένος ὑπ᾽ αὐτοῦ, |
[8]אמתי דמזדמנ אנת מנ אנשׁ לבית משׁתותא לא תאזל תסתמכ לכ ברישׁ סמכא דלמא נהוא מזמנ תמנ אנשׁ דמיקר מנכ |
| [9]καὶ ἐλθὼν ὁ σὲ καὶ αὐτὸν καλέσας ἐρεῖ σοι, Δὸς τούτῳ τόπον· καὶ τότε ἄρξῃ μετὰ αἰσχύνης τὸν ἔσχατον τόπον κατέχειν. |
[9]ונאתא הו מנ דלכ ולה קרא ונאמר לכ דהב דוכתא להנא ותבהת כד קאמ אנת ואחד אנת דוכתא אחריתא |
| [10]ἀλλ᾽ ὅταν κληθῇς, πορευθεὶς ἀνάπεσε εἰς τὸν ἔσχατον τόπον, ἵνα ὅταν ἔλθῃ ὁ κεκληκώς σε, ἐρεῖ σοι, Φίλε, προσανάβηθι ἀνώτερον· τότε ἔσται σοι δόξα ἐνώπιον πάντων τῶν συνανακειμένων σοί. |
[10]אלא מא דאזדמנת זל אסתמכ לכ בחרתא דמא דאתא הו דקרכ נאמר לכ רחמי אתעלא לעל ואסתמכ ותהוא לכ תשׁבוחתא קדמ כלהונ דסמיכינ עמכ |
| [11]ὅτι πᾶς ὁ ὑψῶν ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται, καὶ ὁ ταπεινῶν ἑαυτὸν ὑψωθήσεται. |
[11]מטל דכל דנרימ נפשׁה נתמככ וכל דנמכ נפשׁה נתתרימ |
| [12]Ἔλεγεν δὲ καὶ τῷ κεκληκότι αὐτόν, Ὅταν ποιῇς ἄριστον ἢ δεῖπνον, μὴ φώνει τοὺς φίλους σου, μηδὲ τοὺς ἀδελφούς σου, μηδὲ τοὺς συγγενεῖς σου, μηδὲ γείτονας πλουσίους, μή ποτε καὶ αὐτοὶ ἀντικαλέσωσίν σε καὶ γένηται ἀνταπόδομά σοι. |
[12]אמר דינ אפ להו דקריהי מא דעבד אנת שׁרותא או אחשׁמיתא לא תהוא קרא רחמיכ אפלא אחיכ או אחיניכ ולא שׁבביכ עתירא דלמא ואפ הנונ נקרונכ ונהוא לכ פורענא הנא |
| [13]ἀλλ᾽ ὅταν ποιῇς δοχήν, κάλει πτωχοὺς ἀναπείρους χωλοὺς τυφλούς, |
[13]אלא מא דעבד אנת קובלא קרי למסכנא סגיפא חגיסא סמיא |
| [14]καὶ μακάριος ἔσῃ, ὅτι οὐκ ἔχουσιν ἀνταποδοῦναί σοι· ἀνταποδοθήσεται γάρ σοι ἐν τῇ ἀναστάσει τῶν δικαίων. |
[14]וטוביכ דלית להונ דנפרעונכ נהוא גיר פורענכ בקימא דזדיקא |
| [15]Ἀκούσας δέ τις τῶν συνανακειμένων ταῦτα εἶπεν αὐτῷ, Μακάριος ὅστις φάγεται ἄρτον ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ. |
[15]כד שׁמע דינ חד מנ הנונ דסמיכינ הלינ אמר לה טובוהי למנ דנאכול לחמא במלכותה דאלהא |
| [16]ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Ἄνθρωπός τις ἐποίει δεῖπνον μέγα καὶ ἐκάλεσεν πολλούς· |
[16]אמר לה ישׁוע גברא חד עבד אחשׁמיתא רבתא וקרא לסגיאא |
| [17]καὶ ἀπέστειλεν τὸν δοῦλον αὐτοῦ τῇ ὥρᾳ τοῦ δείπνου εἰπεῖν τοῖς κεκλημένοις, Ἔρχεσθε, ὅτι ἤδη ἕτοιμά ἐστιν [πάντα]. |
[17]ושׁדר עבדה בעדנא דאחשׁמיתא דנאמר לאילינ דקרינ הא כלמדמ מטיב לכונ תו |
| [18]καὶ ἤρξαντο ἀπὸ μιᾶς πάντες παραιτεῖσθαι. ὁ πρῶτος εἶπεν αὐτῷ, Ἀγρὸν ἠγόρασα, καὶ ἔχω ἀνάγκην ἐξελθὼν ἰδεῖν αὐτόν· ἐρωτῶ σε, ἔχε με παρῃτημένον. |
[18]ושׁריו מנ חד כלהונ למשׁתאלו אמר לה קדמיא קריתא זבנת ואליץ אנא דאפוק אחזיה בעא אנא מנכ שׁבוקיני דמשׁתאל אנא |
| [19]καὶ ἕτερος εἶπεν, Ζεύγη βοῶν ἠγόρασα πέντε, καὶ πορεύομαι δοκιμάσαι αὐτά· ἐρωτῶ σε, ἔχε με παρῃτημένον. |
[19]אחרנא אמר חמשׁא זוגינ תורא זבנת ואזל אנא דאבקא אנונ בעא אנא מנכ שׁבוקיני דמשׁתאל אנא |
| [20]καὶ ἕτερος εἶπεν, Γυναῖκα ἔγημα, καὶ διὰ τοῦτο οὐ δύναμαι ἐλθεῖν. |
[20]ואחרנא אמר אנתתא נסבת ומטל הדא לא משׁכח אנא דאתא |
| [21]καὶ παραγενόμενος ὁ δοῦλος ἀπήγγειλεν τῷ κυρίῳ αὐτοῦ ταῦτα. τότε ὀργισθεὶς ὁ οἰκοδεσπότης εἶπεν τῷ δούλῳ αὐτοῦ, Ἔξελθε ταχέως εἰς τὰς πλατείας καὶ ῥύμας τῆς πόλεως, καὶ τοὺς πτωχοὺς καὶ ἀναπείρους καὶ τυφλοὺς καὶ χωλοὺς εἰσάγαγε ὧδε. |
[21]ואתא הו עבדא ואמר למרה הלינ הידינ רגז מרא ביתא ואמר לעבדה פוק בעגל לשׁוקא ולבריתא דמדינתא ואעל לכא למסכנא ולמכאבא ולמחגרא ולעוירא |
| [22]καὶ εἶπεν ὁ δοῦλος, Κύριε, γέγονεν ὃ ἐπέταξας, καὶ ἔτι τόπος ἐστίν. |
[22]ואמר עבדא מרי הוא איכ דפקדת ותוב אית אתרא |
| [23]καὶ εἶπεν ὁ κύριος πρὸς τὸν δοῦλον, Ἔξελθε εἰς τὰς ὁδοὺς καὶ φραγμούς, καὶ ἀνάγκασον εἰσελθεῖν, ἵνα γεμισθῇ μου ὁ οἶκος. |
[23]ואמר מרא לעבדה פוק לאורחתא ולבית סיגא ואלוץ דנעלונ דנתמלא ביתי |
| [24]λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς τῶν ἀνδρῶν ἐκείνων τῶν κεκλημένων γεύσεταί μου τοῦ δείπνου. |
[24]אמר אנא לכונ גיר דחד מנ הנונ אנשׁא דקרינ הוו לא נטעמונ מנ אחשׁמיתי |
| [25]Συνεπορεύοντο δὲ αὐτῷ ὄχλοι πολλοί· καὶ στραφεὶς εἶπεν πρὸς αὐτούς, |
[25]וכד אזלינ הוו עמה כנשׁא סגיאא אתפני ואמר להונ |
| [26]Εἴ τις ἔρχεται πρός με, καὶ οὐ μισεῖ τὸν πατέρα αὐτοῦ καὶ τὴν μητέρα καὶ τὴν γυναῖκα καὶ τὰ τέκνα καὶ τοὺς ἀδελφοὺς καὶ τὰς ἀδελφάς, ἔτι τε καὶ τὴν ἑαυτοῦ ψυχήν, οὐ δύναται εἶναί μου μαθητής. |
[26]מנ דאתא לותי ולא סנא לאבוהי ולאמה ולאחוהי ולאחותה ולאנתתה ולבנוהי ואפ לנפשׁה תלמידא לא משׁכח דנהוא לי |
| [27]καὶ ὅστις οὐ βαστάζει τὸν σταυρὸν αὐτοῦ καὶ ἔρχεται ὀπίσω μου, οὐ δύναται εἶναί μου μαθητής. |
[27]ומנ דלא שׁקל צליבה ואתא בתרי תלמידא לא משׁכח דנהוא לי |
| [28]τίς γὰρ ἐξ ὑμῶν θέλων πύργον οἰκοδομῆσαι οὐχὶ πρῶτον καθίσας ψηφίζει τὴν δαπάνην, εἰ ἔχει εἰς ἀπαρτισμόν; |
[28]מנו גיר מנכונ דצבא דנבנא מגדלא ולא לוקדמ יתב חשׁב נפקתה אנ אית לה למשׁלמותה |
| [29]ἵνα μή ποτε θέντος αὐτοῦ θεμέλιον καὶ μὴ ἰσχύοντος ἐκτελέσαι, πάντες οἱ θεωροῦντες ἄρξωνται αὐτῷ ἐμπαίζειν, |
[29]דלא כד נסימ שׁתאסתא ולא נשׁכח למשׁלמו כל דחזינ נהוונ מבזחינ בה |
| [30]λέγοντες ὅτι Οὗτος ὁ ἄνθρωπος ἤρξατο οἰκοδομεῖν καὶ οὐκ ἴσχυσεν ἐκτελέσαι. |
[30]ואמרינ דהנא גברא שׁרי למבנא ולא אשׁכח למשׁלמו |
| [31]ἢ τίς βασιλεὺς πορευόμενος ἑτέρῳ βασιλεῖ συμβαλεῖν εἰς πόλεμον οὐχὶ καθίσας πρῶτον βουλεύεται εἰ δυνατός ἐστιν ἐν δέκα χιλιάσιν ὑπαντῆσαι τῷ μετὰ εἴκοσι χιλιάδων ἐρχομένῳ ἐπ᾽ αὐτόν; |
[31]או מנו מלכא דאזל לקרבא למתכתשׁו עמ מלכא חברה ולא לוקדמ מתרעא דאנ משׁכח בעסרא אלפינ למארע להו דאתא עלוהי בעסרינ אלפינ |
| [32]εἰ δὲ μή γε, ἔτι αὐτοῦ πόῤῥω ὄντος πρεσβείαν ἀποστείλας ἐρωτᾷ τὰ πρὸς εἰρήνην. |
[32]ואנ דינ לא עד הו רחיק מנה משׁדר איזגדא ובעא על שׁלמא |
| [33]οὕτως οὖν πᾶς ἐξ ὑμῶν ὃς οὐκ ἀποτάσσεται πᾶσιν τοῖς ἑαυτοῦ ὑπάρχουσιν, οὐ δύναται εἶναί μου μαθητής. |
[33]הכנא כלנשׁ מנכונ דלא שׁבק כלה קנינה לא משׁכח דנהוא לי תלמידא |
| [34]καλὸν [οὖν] τὸ ἅλας· ἐὰν δὲ καὶ τὸ ἅλας μωρανθῇ, ἐν τίνι ἀρτυθήσεται; |
[34]שׁפירא הי מלחא אנ דינ אפ מלחא תפכה במנא תתמלח |
| [35]οὔτε εἰς γῆν οὔτε εἰς κοπρίαν εὔθετόν ἐστιν· ἔξω βάλλουσιν αὐτό. ὁ ἔχων ὦτα ἀκούειν ἀκουέτω. |
[35]לא לארעא ולא לזבלא אזלא לבר שׁדינ לה מנ דאית לה אדנא דנשׁמע נשׁמע |