|
|
| [1]ועל תוב ישׁוע לכפרנחומ ליומתא וכד שׁמעו דבביתא הו |
[1]Καὶ εἰσελθὼν πάλιν εἰς Καφαρναοὺμ δι’ ἡμερῶν ἠκούσθη ὅτι ἐν οἴκῳ ἐστίν. |
| [2]אתכנשׁו סגיאא איכנא דלא אשׁכח אחד אנונ אפלא קדמ תרעא וממלל הוא עמהונ מלתא |
[2]καὶ συνήχθησαν πολλοὶ, ὥστε μηκέτι χωρεῖν μηδὲ τὰ πρὸς τὴν θύραν, καὶ ἐλάλει αὐτοῖς τὸν λόγον. |
| [3]ואתו לותה ואיתיו לה משׁריא כד שׁקילינ לה בית ארבעא |
[3]καὶ ἔρχονται φέροντες πρὸς αὐτὸν παραλυτικὸν αἰρόμενον ὑπὸ τεσσάρων. |
| [4]ודלא אשׁכחו למתקרבו לותה מטל כנשׁא סלקו להונ לאגרא וארימו תטלילא דאתר דאיתוהי הוא ישׁוע ושׁבוה ערסא דרמא הוא בה משׁריא |
[4]καὶ μὴ δυνάμενοι προσενέγκαι αὐτῷ διὰ τὸν ὄχλον ἀπεστέγασαν τὴν στέγην ὅπου ἦν, καὶ ἐξορύξαντες χαλῶσι τὸν κράβαττον ὅπου ὁ παραλυτικὸς κατέκειτο. |
| [5]כד חזא דינ ישׁוע הימנותהונ אמר להו משׁריא ברי שׁביקינ לכ חטהיכ |
[5]καὶ ἰδὼν ὁ Ἰησοῦς τὴν πίστιν αὐτῶν λέγει τῷ παραλυτικῷ· Τέκνον, ἀφίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι. |
| [6]אית הוו דינ תמנ מנ ספרא ופרישׁא דיתבינ ומתרעינ הוו בלבהונ |
[6]ἦσαν δέ τινες τῶν γραμματέων ἐκεῖ καθήμενοι καὶ διαλογιζόμενοι ἐν ταῖς καρδίαις αὐτῶν |
| [7]דמנא הנא ממלל גודפא מנו משׁכח למשׁבק חטהא אלא אנ חד אלהא |
[7]Τί οὗτος οὕτως λαλεῖ; βλασφημεῖ· τίς δύναται ἀφιέναι ἁμαρτίας εἰ μὴ εἷς ὁ Θεός; |
| [8]ישׁוע דינ ידע ברוחה דהלינ מתרעינ בנפשׁהונ ואמר להונ מנא מתרעינ אנתונ הלינ בלבכונ |
[8]καὶ εὐθὺς ἐπιγνοὺς ὁ Ἰησοῦς τῷ πνεύματι αὐτοῦ ὅτι οὕτως διαλογίζονται ἐν ἑαυτοῖς, λέγει αὐτοῖς Τί ταῦτα διαλογίζεσθε ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν; |
| [9]אידא פשׁיקא למאמר למשׁריא דשׁביקינ לכ חטהיכ או למאמר דקומ שׁקול ערסכ והלכ |
[9]τί ἐστιν εὐκοπώτερον, εἰπεῖν τῷ παραλυτικῷ Ἀφίενταί σου αἱ ἁμαρτίαι, ἢ εἰπεῖν Ἔγειρε καὶ ἆρον τὸν κράβαττόν σου καὶ περιπάτει; |
| [10]דתדעונ דינ דשׁליט הו ברה דאנשׁא בארעא למשׁבק חטהא אמר למשׁריא |
[10]ἵνα δὲ εἰδῆτε ὅτι ἐξουσίαν ἔχει ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἀφιέναι ἁμαρτίας ἐπὶ τῆς γῆς,— λέγει τῷ παραλυτικῷ |
| [11]לכ אמר אנא קומ שׁקול ערסכ וזל לביתכ |
[11]Σοὶ λέγω, ἔγειρε ἆρον τὸν κράβαττόν σου καὶ ὕπαγε εἰς τὸν οἶκόν σου. |
| [12]וקמ בר שׁעתה ושׁקל ערסה ונפק לעינ כלהונ איכנא דנתדמרונ כלהונ ונשׁבחונ לאלהא כד אמרינ דלא ממתומ חזינ הכנא |
[12]καὶ ἠγέρθη καὶ εὐθὺς ἄρας τὸν κράβαττον ἐξῆλθεν ἔμπροσθεν πάντων, ὥστε ἐξίστασθαι πάντας καὶ δοξάζειν τὸν Θεὸν λέγοντας ὅτι Οὕτως οὐδέποτε εἴδαμεν. |
| [13]ונפק תוב לות ימא וכלה כנשׁא אתינ הוו לותה ומלפ הוא להונ |
[13]Καὶ ἐξῆλθεν πάλιν παρὰ τὴν θάλασσαν· καὶ πᾶς ὁ ὄχλος ἤρχετο πρὸς αὐτόν, καὶ ἐδίδασκεν αὐτούς. |
| [14]וכד עבר חזא ללוי בר חלפי דיתב בית מכסא ואמר לה תא בתרי וקמ אזל בתרה |
[14]καὶ παράγων εἶδεν Λευεὶν τὸν τοῦ Ἀλφαίου καθήμενον ἐπὶ τὸ τελώνιον, καὶ λέγει αὐτῷ Ἀκολούθει μοι. καὶ ἀναστὰς ἠκολούθησεν αὐτῷ. |
| [15]והוא דכד סמיכ בביתה סגיאא מכסא וחטיא סמיכינ הוו עמ ישׁוע ועמ תלמידוהי איתיהונ הוו גיר סגיאא ואתו בתרה |
[15]Καὶ γίνεται κατακεῖσθαι αὐτὸν ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ, καὶ πολλοὶ τελῶναι καὶ ἁμαρτωλοὶ συνανέκειντο τῷ Ἰησοῦ καὶ τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, ἦσαν γὰρ πολλοὶ καὶ ἠκολούθουν αὐτῷ. |
| [16]וספרא ופרישׁא כד חזאוהי דלעס עמ מכסא ועמ חטיא אמרו לתלמידוהי מנו עמ מכסא וחטיא אכל ושׁתא |
[16]καὶ οἱ γραμματεῖς τῶν Φαρισαίων ἰδόντες ὅτι ἐσθίει μετὰ τῶν ἁμαρτωλῶν καὶ τελωνῶν, ἔλεγον τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ Ὅτι μετὰ τῶν τελωνῶν καὶ ἁμαρτωλῶν ἐσθίει; |
| [17]כד שׁמע דינ ישׁוע אמר להונ לא סניקינ חלימא על אסיא אלא אילינ דבישׁ בישׁ עבידינ לא אתית דאקרא לזדיקא אלא לחטיא |
[17]καὶ ἀκούσας ὁ Ἰησοῦς λέγει αὐτοῖς Οὐ χρείαν ἔχουσιν οἱ ἰσχύοντες ἰατροῦ ἀλλ’ οἱ κακῶς ἔχοντες· οὐκ ἦλθον καλέσαι δικαίους ἀλλὰ ἁμαρτωλούς. |
| [18]תלמידוהי דינ דיוחננ ופרישׁא צימינ הוו ואתו ואמרינ לה למנא תלמידוהי דיוחננ ודפרישׁא צימינ ותלמידיכ דילכ לא צימינ |
[18]Καὶ ἦσαν οἱ μαθηταὶ Ἰωάνου καὶ οἱ Φαρισαῖοι νηστεύοντες. καὶ ἔρχονται καὶ λέγουσιν αὐτῷ Διὰ τί οἱ μαθηταὶ Ἰωάνου καὶ οἱ μαθηταὶ τῶν Φαρισαίων νηστεύουσιν, οἱ δὲ σοὶ μαθηταὶ οὐ νηστεύουσιν; |
| [19]אמר להונ ישׁוע למא משׁכחינ בנוהי דגנונא כמא דחתנא עמהונ הו דנצומונ לא |
[19]καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς Μὴ δύνανται οἱ υἱοὶ τοῦ νυμφῶνος ἐν ᾧ ὁ νυμφίος μετ’ αὐτῶν ἐστιν νηστεύειν; ὅσον χρόνον ἔχουσιν τὸν νυμφίον μετ’ αὐτῶν, οὐ δύνανται νηστεύειν. |
| [20]נאתונ דינ יומתא דמא דאשׁתקל מנהונ חתנא הידינ נצומונ בהו יומא |
[20]ἐλεύσονται δὲ ἡμέραι ὅταν ἀπαρθῇ ἀπ’ αὐτῶν ὁ νυμφίος, καὶ τότε νηστεύσουσιν ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ. |
| [21]לא אנשׁ רמא אורקעתא חדתא וחאט על מאנא בליא דלא נסבא מליותה הי חדתא מנ בליא והוא סדקא יתירא |
[21]Οὐδεὶς ἐπίβλημα ῥάκους ἀγνάφου ἐπιράπτει ἐπὶ ἱμάτιον παλαιόν· εἰ δὲ μή, αἴρει τὸ πλήρωμα ἀπ’ αὐτοῦ τὸ καινὸν τοῦ παλαιοῦ, καὶ χεῖρον σχίσμα γίνεται. |
| [22]ולא אנשׁ רמא חמרא חדתא בזקא בליתא דלא חמרא מצרא לזקא וזקא אבדנ וחמרא מתאשׁד אלא רמינ חמרא חדתא בזקא חדתתא |
[22]καὶ οὐδεὶς βάλλει οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς παλαιούς· εἰ δὲ μή, ῥήξει ὁ οἶνος τοὺς ἀσκούς, καὶ ὁ οἶνος ἀπόλλυται καὶ οἱ ἀσκοί. ἀλλὰ οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς καινούς. |
| [23]והוא דכד אזל ישׁוע בשׁבתא בית זרעא תלמידוהי מהלכינ הוו ומלגינ שׁבלא |
[23]Καὶ ἐγένετο αὐτὸν ἐν τοῖς σάββασιν παραπορεύεσθαι διὰ τῶν σπορίμων, καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἤρξαντο ὁδὸν ποιεῖν τίλλοντες τοὺς στάχυας. |
| [24]ואמרינ לה פרישׁא חזי מנא עבדינ בשׁבתא מדמ דלא שׁליט |
[24]καὶ οἱ Φαρισαῖοι ἔλεγον αὐτῷ Ἴδε τί ποιοῦσιν τοῖς σάββασιν ὃ οὐκ ἔξεστιν; |
| [25]אמר להונ ישׁוע לא ממתומ קריתונ מנא עבד דויד כד אסתנק וכפנ הו ודעמה |
[25]καὶ λέγει αὐτοῖς· Οὐδέποτε ἀνέγνωτε τί ἐποίησεν Δαυείδ, ὅτε χρείαν ἔσχεν καὶ ἐπείνασεν αὐτὸς καὶ οἱ μετ’ αὐτοῦ; |
| [26]איכנא על לביתה דאלהא כד אביתר רב כהנא ולחמא דפתורה דמריא אכל הו דלא שׁליט למאכל אלא אנ לכהנא ויהב אפ לאילינ דעמה הוו |
[26]πῶς εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ Θεοῦ ἐπὶ Ἀβιαθὰρ ἀρχιερέως καὶ τοὺς ἄρτους τῆς προθέσεως ἔφαγεν, οὓς οὐκ ἔξεστιν φαγεῖν εἰ μὴ τοὺς ἱερεῖς, καὶ ἔδωκεν καὶ τοῖς σὺν αὐτῷ οὖσιν; |
| [27]ואמר להונ דשׁבתא מטל ברנשׁא אתברית ולא הוא ברנשׁא מטל שׁבתא |
[27]καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς Τὸ σάββατον διὰ τὸν ἄνθρωπον ἐγένετο, καὶ οὐχ ὁ ἄνθρωπος διὰ τὸ σάββατον· |
| [28]מרה הו הכיל ואפ דשׁבתא ברה דאנשׁא |
[28]ὥστε κύριός ἐστιν ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου καὶ τοῦ σαββάτου. |