|
|
| [1]שִׁמְעוּ־נָא אֵת אֲשֶׁר־יְהוָה אֹמֵר קוּם רִיב אֶת־הֶהָרִים וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעֹות קֹולֶךָ׃ |
[1]Here ye whiche thingis the Lord spekith. Rise thou, stryue thou bi doom ayens mounteyns, and litle hillis here thi vois. |
| [2]שִׁמְעוּ הָרִים אֶת־רִיב יְהוָה וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה עִם־עַמֹּו וְעִם־יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח׃ |
[2]Mounteyns, and the stronge foundementis of erthe, here the doom of the Lord; for the doom of the Lord with his puple, and he schal be demyd with Israel. |
| [3]עַמִּי מֶה־עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי׃ |
[3]Mi puple, what haue Y don to thee, ether what was Y greuouse to thee? Answere thou to me. |
| [4]כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת־מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם׃ |
[4]For Y ledde thee out of the lond of Egipt, and of the hous of seruage Y delyuerede thee; and Y sente bifore thi face Moises, and Aaron, and Marye. |
| [5]עַמִּי זְכָר־נָא מַה־יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מֹואָב וּמֶה־עָנָה אֹתֹו בִּלְעָם בֶּן־בְּעֹור מִן־הַשִּׁטִּים עַד־הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקֹות יְהוָה׃ |
[5]My puple, bithenke, Y preie, what Balaac, kyng of Moab, thouyte, and what Balaam, sone of Beor, of Sethym, answeride to hym til to Galgala, that thou schuldist knowe the riytwisnesse of the Lord. |
| [6]בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהוָה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרֹום הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעֹולֹות בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה׃ |
[6]What worthi thing schal Y offre to the Lord? schal Y bowe the knee to the hiye God? Whether Y schal offre to hym brent sacrifices, and calues of o yeer? |
| [7]הֲיִרְצֶה יְהוָה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבֹות נַחֲלֵי־שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכֹורִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי׃ |
[7]Whether God mai be paid in thousyndis of wetheris, ether in many thousyndis of fatte geet buckis? Whether Y schal yyue my firste bigetun for my greet trespas, the fruyt of my wombe for synne of my soule? |
| [8]הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טֹּוב וּמָה־יְהוָה דֹּורֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשֹׂות מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ׃ |
[8]Y schal schewe to thee, thou man, what is good, and what the Lord axith of thee; forsothe for to do doom, and for to loue merci, and be bisi for to walke with thi God. |
| [9]קֹול יְהוָה לָעִיר יִקְרָא וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ׃ |
[9]The vois of the Lord crieth to the citee, and heelthe schal be to alle men dredynge thi name. Ye lynagis, here; and who schal approue it? |
| [10]עֹוד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרֹות רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזֹון זְעוּמָה׃ |
[10]Yit fier is in the hous of the vnpitouse man, the tresouris of wickidnesse, and a lesse mesure ful of wraththe. |
| [11]הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָה׃ |
[11]Whether Y schal iustifie the wickid balaunce, and the gileful weiytis of litil sak, |
| [12]אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ־שָׁקֶר וּלְשֹׁונָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם׃ |
[12]in whiche riche men therof ben fillid with wickidnesse? And men dwellynge ther ynne spaken leesyng, and the tunge of hem was gileful in the mouth of hem. |
| [13]וְגַם־אֲנִי הֶחֱלֵיתִי הַכֹּותֶךָ הַשְׁםֵם עַל־חַטֹּאתֶךָ׃ |
[13]And Y therfor bigan for to smyte thee, in perdicioun on thi synnes. |
| [14]אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן׃ |
[14]Thou schalt ete, and schalt not be fillid, and thi mekyng is in the middil of thee; and thou schalt take, and schalt not saue; and which thou schalt saue, Y schal yyue in to swerd. |
| [15]אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצֹור אַתָּה תִדְרֹךְ־זַיִת וְלֹא־תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירֹושׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה־יָּיִן׃ |
[15]Thou schalt sowe, and schal not repe; thou schalt trede the `frut of oliue, and schalt not be anoyntid with oile; and must, and schalt not drynke wyn. |
| [16]וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקֹּות עָמְרִי וְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית־אַחְאָב וַתֵּלְכוּ בְּמֹעֲצֹותָם לְמַעַן תִּתִּי אֹתְךָ לְשַׁמָּה וְיֹשְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה וְחֶרְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ׃ |
[16]And thou keptist the heestis of Amry, and al the werk of the hous of Acab, and hast walkid in the lustis of hem, that Y schulde yyue thee in to perdicioun, and men dwellynge in it in to scornyng, and ye schulen bere the schenschipe of my puple. |