[1]ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ־גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים[2]וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה[3]ואשלחה עליהם מלאכים לאמר־מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם[4]וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה[5]וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית־את נערו ואגרת פתוחה בידו[6]כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך־כדברים האלה[7]וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו[8]ואשלחה אליו לאמר־לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם[9]כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי[10]ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל־והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל־כי באים להרגך ולילה באים להרגך[11]ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבא אל ההיכל וחי לא אבוא[12]ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו[13]למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני[14]זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי[15]ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול־לחמשים ושנים יום[16]ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו־כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת[17]גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם[18]כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו־כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו־לקח את בת משלם בן ברכיה[19]גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני