|
|
| [1]גם־אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך־יהודה |
[1]Hæ quoque parabolæ Salomonis, quas transtulerunt viri Ezechiæ regis Juda. |
| [2]כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר |
[2]Gloria Dei est celare verbum, et gloria regum investigare sermonem. |
| [3]שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר |
[3]Cælum sursum, et terra deorsum, et cor regum inscrutabile. |
| [4]הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי |
[4]Aufer rubiginem de argento, et egredietur vas purissimum. |
| [5]הגו רשע לפני־מלך ויכון בצדק כסאו |
[5]Aufer impietatem de vultu regis, et firmabitur justitia thronus ejus. |
| [6]אל־תתהדר לפני־מלך ובמקום גדלים אל־תעמד |
[6]Ne gloriosus appareas coram rege, et in loco magnorum ne steteris. |
| [7]כי טוב אמר־לך עלה־הנה מהשפילך לפני נדיב־אשר ראו עיניך |
[7]Melius est enim ut dicatur tibi: Ascende huc, quam ut humilieris coram principe. |
| [8]אל־תצא לרב מהר פן מה־תעשה באחריתה־בהכלים אתך רעך |
[8]Quæ viderunt oculi tui ne proferas in jurgio cito, ne postea emendare non possis, cum dehonestaveris amicum tuum. |
| [9]ריבך ריב את־רעך וסוד אחר אל־תגל |
[9]Causam tuam tracta cum amico tuo, et secretum extraneo ne reveles: |
| [10]פן־יחסדך שמע ודבתך לא תשוב |
[10]ne forte insultet tibi cum audierit, et exprobrare non cesset. Gratia et amicitia liberant: quas tibi serva, ne exprobrabilis fias. |
| [11]תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על־אפניו |
[11]Mala aurea in lectis argenteis, qui loquitur verbum in tempore suo. |
| [12]נזם זהב וחלי־כתם מוכיח חכם על־אזן שמעת |
[12]Inauris aurea et margaritum fulgens qui arguit sapientem et aurem obedientem. |
| [13]כצנת שלג ביום קציר־ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב |
[13]Sicut frigus nivis in die messis, ita legatus fidelis ei qui misit eum: animam ipsius requiescere facit. |
| [14]נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת־שקר |
[14]Nubes, et ventus, et pluviæ non sequentes, vir gloriosus et promissa non complens. |
| [15]בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם |
[15]Patientia lenietur princeps, et lingua mollis confringet duritiam. |
| [16]דבש מצאת אכל דיך פן־תשבענו והקאתו |
[16]Mel invenisti comede quod sufficit tibi, ne fore satiatus evomas illud. |
| [17]הקר רגלך מבית רעך פן־ישבעך ושנאך |
[17]Subtrahe pedem tuum de domo proximi tui, nequando satiatus oderit te. |
| [18]מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר |
[18]Jaculum, et gladius, et sagitta acuta, homo qui loquitur contra proximum suum falsum testimonium. |
| [19]שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה |
[19]Dens putridus, et pes lassus, qui sperat super infideli in die angustiæ, |
| [20]מעדה־בגד ביום קרה־חמץ על־נתר ושר בשרים על לב־רע |
[20]et amittit pallium in die frigoris. Acetum in nitro, qui cantat carmina cordi pessimo. Sicut tinea vestimento, et vermis ligno, ita tristitia viri nocet cordi. |
| [21]אם־רעב שנאך האכלהו לחם ואם־צמא השקהו מים |
[21]Si esurierit inimicus tuus, ciba illum; si sitierit, da ei aquam bibere: |
| [22]כי גחלים־אתה חתה על־ראשו ויהוה ישלם־לך |
[22]prunas enim congregabis super caput ejus, et Dominus reddet tibi. |
| [23]רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר |
[23]Ventus aquilo dissipat pluvias, et facies tristis linguam detrahentem. |
| [24]טוב שבת על־פנת־גג מאשת מדונים [Q: מדינים] ובית חבר |
[24]Melius est sedere in angulo domatis, quam cum muliere litigiosa et in domo communi. |
| [25]מים קרים על־נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק |
[25]Aqua frigida animæ sitienti, et nuntius bonus de terra longinqua. |
| [26]מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני־רשע |
[26]Fons turbatus pede et vena corrupta, justus cadens coram impio. |
| [27]אכל דבש הרבות לא־טוב וחקר כבדם כבוד |
[27]Sicut qui mel multum comedit non est ei bonum, sic qui scrutator est majestatis opprimetur a gloria. |
| [28]עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו |
[28]Sicut urbs patens et absque murorum ambitu, ita vir qui non potest in loquendo cohibere spiritum suum. |