|
|
| [1]כשלג בקיץ־וכמטר בקציר כן לא־נאוה לכסיל כבוד |
[1]As the snow in the summer, and as the rain in the harvest are not meet, so is honor unseemly for a fool. |
| [2]כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא [Q: לו] תבא |
[2]As the sparrow by flying, and the swallow by flying escape, so the curse that is causeless, shall not come. |
| [3]שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים |
[3]Unto the horse belongeth a whip, to the ass a bridle, and a rod to the fool's back. |
| [4]אל־תען כסיל כאולתו פן־תשוה־לו גם־אתה |
[4]Answer not a fool according to his foolishness, lest thou also be like him. |
| [5]ענה כסיל כאולתו פן־יהיה חכם בעיניו |
[5]Answer a fool according to his foolishness, lest he be wise in his own conceit. |
| [6]מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד־כסיל |
[6]He that sendeth a message by the hand of a fool, is as he that cutteth off the feet, and drinketh iniquity. |
| [7]דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים |
[7]As they that lift up the legs of the lame, so is a parable in a fool's mouth. |
| [8]כצרור אבן במרגמה כן־נותן לכסיל כבוד |
[8]As the closing up of a precious stone in an heap of stones, so is he that giveth glory to a fool. |
| [9]חוח עלה ביד־שכור ומשל בפי כסילים |
[9]As a thorn standing up in the hand of a drunkard, so is a parable in the mouth of fools. |
| [10]רב מחולל־כל ושכר כסיל ושכר עברים |
[10]The excellent that formed all things, both rewardeth the fool and rewardeth the transgressors. |
| [11]ככלב שב על־קאו כסיל שונה באולתו |
[11]As a dog turneth again to his own vomit , so a fool turneth to his foolishness. |
| [12]ראית־איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו |
[12]Seest thou a man wise in his own conceit? More hope is of a fool than of him. |
| [13]אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות |
[13]The slothful man saith, A lion is in the way: a lion is in the streets. |
| [14]הדלת תסוב על־צירה ועצל על־מטתו |
[14]As the door turneth upon his hinges, so doth the slothful man upon his bed. |
| [15]טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל־פיו |
[15]The slothful hideth his hand in his bosom, and it grieveth him to put it again to his mouth. |
| [16]חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם |
[16]The sluggard is wiser in his own conceit, than seven men that can render a reason. |
| [17]מחזיק באזני־כלב עבר מתעבר על־ריב לא־לו |
[17]He that passeth by and meddleth with the strife that belongeth not unto him, is as one that taketh a dog by the ears. |
| [18]כמתלהלה הירה זקים חצים ומות |
[18]As he that faineth himself mad, casteth firebrands, arrows, and mortal things, |
| [19]כן־איש רמה את־רעהו ואמר הלא־משחק אני |
[19]So dealeth the deceitful man with his friend and saith, Am not I in sport? |
| [20]באפס עצים תכבה־אש ובאין נרגן ישתק מדון |
[20]Without wood the fire is quenched, and without a talebearer strife ceaseth. |
| [21]פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים [Q: מדינים] לחרחר־ריב |
[21]As the coal maketh burning coals, and wood a fire, so the contentious man is apt to kindle strife. |
| [22]דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן |
[22]The words of a talebearer are as flatterings, and they go down into the bowels of the belly. |
| [23]כסף סיגים מצפה על־חרש שפתים דלקים ולב־רע |
[23]As silver dross overlaid upon a potsherd, so are burning lips, and an evil heart. |
| [24]בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה |
[24]He that hateth, will counterfeit with his lips, but in his heart he layeth up deceit. |
| [25]כי־יחנן קולו אל־תאמן־בו כי שבע תועבות בלבו |
[25]Though he speak favorably, believe him not: for there are seven abominations in his heart. |
| [26]תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל |
[26]Hatred may be covered by deceit: but the malice thereof shall be discovered in the congregation. |
| [27]כרה־שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב |
[27]He that diggeth a pit, shall fall therein, and he that rolleth a stone, it shall return unto him. |
| [28]לשון־שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה |
[28]A false tongue hateth the afflicted, and a flattering mouth causeth ruin. |