|
|
| [1]בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך |
[1]My son, keep my words, and hide my commandments with thee. |
| [2]שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך |
[2]Keep my commandments, and thou shalt live, and mine instruction as the apple of thine eyes. |
| [3]קשרם על־אצבעתיך כתבם על־לוח לבך |
[3]Bind them upon thy fingers, and write them upon the table of thine heart. |
| [4]אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא |
[4]Say unto wisdom, Thou art my sister: and call understanding thy kinswoman, |
| [5]לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
[5]That they may keep thee from the strange woman, even from the stranger that is smooth in her words. |
| [6]כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי |
[6]As I was in the window of mine house, I looked through my window, |
| [7]וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר־לב |
[7]And I saw among the fools, and considered among the children a young man destitute of understanding, |
| [8]עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד |
[8]Who passed through the street by her corner, and went toward her house, |
| [9]בנשף־בערב יום באישון לילה ואפלה |
[9]In the twilight in the evening, when the night began to be black and dark. |
| [10]והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב |
[10]And behold, there met him a woman with an harlot's behavior, and subtle in heart. |
| [11]המיה היא וסררת בביתה לא־ישכנו רגליה |
[11](She is babbling and loud: whose feet cannot abide in her house. |
| [12]פעם בחוץ־פעם ברחבות ואצל כל־פנה תארב |
[12]Now she is without, now in the streets, and lieth in wait at every corner) |
| [13]והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו |
[13]So she caught him and kissed him and with an impudent face said unto him, |
| [14]זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי |
[14]I have peace offerings: this day have I paid my vows. |
| [15]על־כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך |
[15]Therefore came I forth to meet thee, that I might seek thy face: and I have found thee. |
| [16]מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים |
[16]I have decked my bed with ornaments, carpets and laces of Egypt. |
| [17]נפתי משכבי מר אהלים וקנמון |
[17]I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon. |
| [18]לכה נרוה דדים עד־הבקר נתעלסה באהבים |
[18]Come, let us take our fill of love until the morning: let us take our pleasure in dalliance. |
| [19]כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק |
[19]For mine husband is not at home: he is gone a journey far off. |
| [20]צרור־הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו |
[20]He hath taken with him a bag of silver, and will come home at the day appointed. |
| [21]הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו |
[21]Thus with her great craft she caused him to yield, and with her flattering lips she enticed him. |
| [22]הולך אחריה פתאם כשור אל־טבח יבא וכעכס אל־מוסר אויל |
[22]And he followed her straight ways, as an ox that goeth to the slaughter, and as a fool to the stocks for correction, |
| [23]עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל־פח ולא־ידע כי־בנפשו הוא |
[23]Till a dart strike through his liver, as a bird hasteth to the snare, not knowing that he is in danger. |
| [24]ועתה בנים שמעו־לי והקשיבו לאמרי־פי |
[24]Hear me now therefore, O children, and hearken to the words of my mouth. |
| [25]אל־ישט אל־דרכיה לבך אל־תתע בנתיבותיה |
[25]Let not thine heart decline to her ways: wander thou not in her paths. |
| [26]כי־רבים חללים הפילה ועצמים כל־הרגיה |
[26]For she hath caused many to fall down wounded, and the strong men are all slain by her. |
| [27]דרכי שאול ביתה ירדות אל־חדרי־מות |
[27]Her house is the way unto the grave, which goeth down to the chambers of death. |