|
|
| [1]παρακαλω ουν υμας αδελφοι δια των οικτιρμων του θεου παραστησαι τα σωματα υμων θυσιαν ζωσαν αγιαν τω θεω ευαρεστον ευαρεστον τω θεω την λογικην λατρειαν υμων |
[1]בענא הכיל מנכונ אחי ברחמוהי דאלהא דתקימונ פגריכונ דבחתא חיתא וקדישׁתא ומקבלתא לאלהא בתשׁמשׁתא מלילתא |
| [2]και μη συσχηματιζεσθε τω αιωνι τουτω αλλα μεταμορφουσθε τη ανακαινωσει του νοος εις το δοκιμαζειν υμας τι το θελημα του θεου το αγαθον και ευαρεστον και τελειον |
[2]ולא תתדמונ לעלמא הנא אלא אשׁתחלפו בחודתא דרעיניכונ והויתונ פרשׁינ אינא הו צבינא דאלהא טבא ומקבלא וגמירא |
| [3]λεγω γαρ δια της χαριτος της δοθεισης μοι παντι τω οντι εν υμιν μη υπερφρονειν παρ ο δει φρονειν αλλα φρονειν εις το σωφρονειν εκαστω ως ο θεος εμερισεν μετρον πιστεως |
[3]אמר אנא דינ בטיבותא דאתיהבת לי לכלכונ דלא תהוונ מתרעינ לבר מנ מא דולא דתתרעונ אלא תהוונ מתרעינ בנכפותא כלנשׁ איכ דפלג לה אלהא הימנותא במשׁוחתא |
| [4]καθαπερ γαρ εν ενι σωματι πολλα μελη εχομεν τα δε μελη παντα ου την αυτην εχει πραξιν |
[4]איכנא גיר דבחד פגרא הדמא סגיאא אית לנ וכלהונ הדמא לא הוא חד סוערנא אית להונ |
| [5]ουτως οι πολλοι εν σωμα εσμεν εν χριστω το δε καθ εις αλληλων μελη |
[5]הכנא אפ חננ דסגיאא חננ חד חננ פגר במשׁיחא חד חד מננ דינ הדמא חננ דחדדא |
| [6]εχοντες δε χαρισματα κατα την χαριν την δοθεισαν ημιν διαφορα ειτε προφητειαν κατα την αναλογιαν της πιστεως |
[6]אלא אית לנ מוהבתא משׁחלפתא איכ טיבותא דאתיהבת לנ אית דנביותא איכ משׁוחתא דהימנותה |
| [7]ειτε διακονιαν εν τη διακονια ειτε ο διδασκων εν τη διδασκαλια |
[7]ואית דתשׁמשׁתא אית לה בתשׁמשׁתה ואית דמלפנא הו ביולפנה |
| [8]ειτε ο παρακαλων εν τη παρακλησει ο μεταδιδους εν απλοτητι ο προισταμενος εν σπουδη ο ελεων εν ιλαροτητι |
[8]ואית דמביאנא הו בבויאה ודיהב בפשׁיטותא ודקאמ ברשׁא בחפיטותא ודמרחמ בפציחותא |
| [9]η αγαπη ανυποκριτος αποστυγουντες το πονηρον κολλωμενοι τω αγαθω |
[9]ולא נהוא נכיל חובכונ אלא הויתונ סנינ לבישׁתא ומתנקפינ לטבתא |
| [10]τη φιλαδελφια εις αλληλους φιλοστοργοι τη τιμη αλληλους προηγουμενοι |
[10]הויתונ רחמינ לאחיכונ ומחבינ חד לחד הויתונ מקדמינ מיקרינ חד לחד |
| [11]τη σπουδη μη οκνηροι τω πνευματι ζεοντες τω κυριω δουλευοντες |
[11]הויתונ חפיטינ ולא חבננינ הויתונ רתחינ ברוח הויתונ פלחינ למרכונ |
| [12]τη ελπιδι χαιροντες τη θλιψει υπομενοντες τη προσευχη προσκαρτερουντες |
[12]הויתונ חדינ בסברכונ הויתונ מסיברינ אולצניכונ הויתונ אמינינ בצלותא |
| [13]ταις χρειαις των αγιων κοινωνουντες την φιλοξενιαν διωκοντες |
[13]הויתונ משׁתותפינ לסניקותא דקדישׁא הויתונ רחמינ אכסניא |
| [14]ευλογειτε τους διωκοντας [υμας] ευλογειτε και μη καταρασθε |
[14]ברכו לרדופיכונ ברכו ולא תלוטונ |
| [15]χαιρειν μετα χαιροντων κλαιειν μετα κλαιοντων |
[15]חדו עמ דחדינ ובכו עמ דבכינ |
| [16]το αυτο εις αλληλους φρονουντες μη τα υψηλα φρονουντες αλλα τοις ταπεινοις συναπαγομενοι μη γινεσθε φρονιμοι παρ εαυτοις |
[16]ומדמ דמתרעינ אנתונ על נפשׁכונ אפ על אחיכונ ולא תתרעונ רעינא רמא אלא קפו לאילינ דמכיכינ ולא הויתונ חכימינ ברעינ נפשׁכונ |
| [17]μηδενι κακον αντι κακου αποδιδοντες προνοουμενοι καλα ενωπιον παντων ανθρωπων |
[17]ולא תפרעונ לאנשׁ בישׁתא חלפ בישׁתא אלא נתבטל לכונ דתעבדונ טבתא קדמ בנינשׁא כלהונ |
| [18]ει δυνατον το εξ υμων μετα παντων ανθρωπων ειρηνευοντες |
[18]ואנ משׁכחא איכ דמנ לותכונ עמ כלברנשׁ שׁלמא עבדו |
| [19]μη εαυτους εκδικουντες αγαπητοι αλλα δοτε τοπον τη οργη γεγραπται γαρ εμοι εκδικησις εγω ανταποδωσω λεγει κυριος |
[19]ולא הויתונ תבעינ נפשׁכונ חביבי אלא הבו אתרא לרוגזא כתיב הו גיר דאנ לא תעבד דינא לנפשׁכ אנא אעבד דינכ אמר אלהא |
| [20]αλλα εαν πεινα ο εχθρος σου ψωμιζε αυτον εαν διψα ποτιζε αυτον τουτο γαρ ποιων ανθρακας πυρος σωρευσεις επι την κεφαλην αυτου |
[20]ואנ כפנ בעלדבבכ אוכליהי ואנ צהא אשׁקיהי ואנ הלינ תעבד לה גומרא דנורא תקבר על קרקפתה |
| [21]μη νικω υπο του κακου αλλα νικα εν τω αγαθω το κακον |
[21]לא תזכיכונ בישׁתא אלא זכאוה לבישׁתא בטבתא |