|
|
| [1]קושׁתא אמר אנא במשׁיחא ולא מדגל אנא ורעיני מסהד עלי ברוחא דקודשׁא |
[1]I say ye trueth in Christ, I lye not, my conscience also bearyng me witnesse by the holy ghost |
| [2]דכריותא הי לי רבתא וכאבא דמנ לבי לא שׁלא |
[2]That I haue great heauinesse, & continuall sorowe in my heart |
| [3]מצלא הוית גיר דאנא קנומי חרמא אהוא מנ משׁיחא חלפ אחי ואחיני דבבסר |
[3]For I haue wisshed my selfe to be cursed from Christe, for my brethren, my kynsmen as pertaynyng to ye fleshe |
| [4]דאיתיהונ בני איסריל דדילהונ הות סימת בניא ותשׁבוחתא וקימא ונמוסא ותשׁמשׁתא דבה ומולכנא |
[4]Which are the Israelites: To whom pertayneth the adoption, and the glory, & the couenauntes, and the lawe that was geuen, and the seruice of God, and the promises |
| [5]ואבהתא ומנהונ אתחזי משׁיחא בבסר דאיתוהי אלהא דעל כל דלה תשׁבחנ ובורכנ לעלמ עלמינ אמינ |
[5]Of whom are the fathers, of whom as concernyng the fleshe, Christe [came,] which is God, in all thynges to be praysed for euer. Amen |
| [6]לא הוא דינ מפל נפלת מלתה דאלהא לא הוא גיר כלהונ דמנ איסריל איתיהונ איסריל |
[6]And it can not be, that the worde of God shoulde take none effect. For they are not all Israelites, which are of Israel |
| [7]אפלא מטל דמנ זרעה אנונ דאברהמ כלהונ בניא מטל דאתאמר דבאיסחק נתקרא לכ זרעא |
[7]Neither are they all chyldren that are the seede of Abraham: But in Isaac shall thy seede be called |
| [8]הנו דינ לא הוא בניא דבסרא איתיהונ בניא דאלהא אלא בניא דמולכנא מתחשׁבינ לזרעא |
[8]That is to say: They which are the chyldren of the fleshe, are not the chyldren of God: But they which be the childre of promise, are counted the seede |
| [9]דמולכנא גיר איתיה מלתא הדא דבזבנא הנא אתא ונהוא ברא לסרא |
[9]For this is a worde of promise: About this tyme wyll I come, and Sara shall haue a sonne |
| [10]ולו הדא בלחוד אלא אפ רפקא כד עמ חד אבונ איסחק אית הוא לה שׁותפותא |
[10]Not only this, but also Rebecca was with chylde by one [euen] by our father Isaac |
| [11]עדלא נתילדונ בניה ולא נסערונ טבתא או בישׁתא קדמת אתידעת גביותה דאלהא דהי תקוא לא בעבדא אלא ביד מנ דקרא |
[11]For yer the [chyldren] were borne, when they had neither done good neither bad, (that the purpose of God by election might stande: not by the reason of workes, but by the caller |
| [12]אתאמר גיר דקשׁישׁא נהוא עבדא לזעורא |
[12]It was sayde vnto her: The elder shall serue the younger |
| [13]איכ דכתיב דליעקוב רחמת ולעסו סנית |
[13]As it is written: Iacob haue I loued, but Esau haue I hated |
| [14]מנא הכיל נאמר דלמא עולא אית לות אלהא חס |
[14]What shall we say then? Is there any vnrighteousnes with God? God forbid |
| [15]הא אפ למושׁא אמר ארחמ על אינא דמרחמ אנא ואחונ לאינא דחאנ אנא |
[15]For he sayth to Moyses: I wyll shewe mercy to whom I shewe mercy: And wyll haue compassion, on whom I haue compassion |
| [16]לא הכיל באידי מנ דצבא ולא באידי מנ דרהט אלא באידי אלהא מרחמנא |
[16]So then it is not of the wyller, nor of the runner: but of the mercy of God |
| [17]אמר גיר בכתבא לפרעונ דלה להדא אקימתכ דאחוא בכ חילי ודנתכרז שׁמי בארעא כלה |
[17]For the scripture sayth vnto Pharao: Euen for this same purpose haue I stirred thee vp, to shewe my power in thee, & that my name myght be declared throughout all the worlde |
| [18]מדינ על מנ דצבא הו מרחמ ועל מנ דצבא מקשׁא |
[18]So hath he mercy on whom he wyll, and whom he wyll, he hardeneth |
| [19]וכבר תאמר דלמנא רשׁא מנו גיר דנקומ לוקבל צבינה |
[19]Thou wylt say then vnto me: Why then blameth he [vs] yet? For who hath ben able to resist his wyll |
| [20]אנת הכיל מנ אנת או ברנשׁא דפתגמא לאלהא יהב אנת דלמא אמרא גבילתא למנ דגבלה דלמנא הכנא גבלתני |
[20]But O man, what art thou which disputest with God? Shall the worke say to the workeman, why hast thou made me on this fashion |
| [21]או לא שׁליט פחרא על טינה דמנה מנ גבילתא נעבד מאנא חד לאיקרא וחד לצערא |
[21]Hath not the potter power ouer the clay, euen of the same lumpe to make one vessel vnto honour, and another vnto dishonour |
| [22]אנ דינ צבא אלהא דנחוא רוגזה ונודע חילה איתי בסוגאא דמגרת רוחה רוגזא על מאנא דרוגזא דגמירינ לאבדנא |
[22]If then, God wyllyng to shewe his wrath, and to make his power knowe, suffred with long patience, the vessels of wrath, ordayned to destruction |
| [23]ואשׁפע רחמוהי על מאנא דרחמא דמטיבינ הוו לאלהא לתשׁבוחתא |
[23]To declare the riches of his glory, on the vessels of mercy, which he had prepared vnto glory |
| [24]דאיתינ חננ קריא לא הוא בלחוד מנ יהודיא אלא אפ מנ עממא |
[24]Whom also he called, not of ye Iewes only, but also of the Gentiles |
| [25]איכנא דאפ בהושׁע אמר דאקרא לאילינ דלא הוו עמי עמא דילי וללא אתרחמת אתרחמת |
[25]As he sayth also in Osee: I wyll call them my people, which were not my people: and her beloued, which was not beloued |
| [26]נהוא גיר בדוכתא כר דמתקרינ הוו לא עמי תמנ נתקרונ בניא לאלהא חיא |
[26]And it shall come to passe, that in the place where it was sayde vnto them: Ye are not my people, there shall they be called ye chyldren of the lyuyng God |
| [27]אשׁעיא דינ אכרז על בני איסריל דאנ נהוא מנינא דבני איסריל איכ חלא דבימא שׁרכנא דמנהונ נחא |
[27]And Esaias cryeth concerning Israel: Though the number of the children of Israel, be as the sande of the sea, yet [but] a remnaunt shalbe saued |
| [28]מלתא גרמ ופסק ונעבדיה מריא על ארעא |
[28]For he finisheth the worde, and maketh it short in ryghteousnesse: For a short worde wyll the Lorde make on earth |
| [29]ואיכ מדמ דקדמ אמר הו אשׁעיא דאלו לא מריא צבאות אותר לנ סרידא איכ סדומ הוינ הוינ ולעמורא מתדמינ הוינ |
[29]And as Esaias sayde before: Except the Lorde of Sabboth had lefte vs seede, we had ben made as Sodoma, and had ben lykened to Gomorrha |
| [30]מנא הכיל נאמר דעממא דלא רהטינ הוו בתר כאנותא אדרכו כאנותא כאנותא דינ אידא דמנ הימנותא הי |
[30]What shall we say then? that the gentiles which folowed not ryghteousnes, haue obtayned righteousnesse: euen the ryghteousnesse which cometh of fayth |
| [31]איסריל דינ דרהט הוא בתר נמוסא דכאנותא לנמוסא דכאנותא לא אדרכ |
[31]But Israel, which folowed the lawe of ryghteousnesse, hath not attayned to the lawe of ryghteousnesse |
| [32]מטל מנא מטל דלא הוא מנ הימנותא אלא מנ עבדוהי דנמוסא אתתקלו גיר בכאפא דתוקלתא |
[32]Wherfore? Because [they sought it] not by fayth: but [as it were] by the workes of the lawe. For they haue stumbled at the stumblyng stone |
| [33]איכ דכתיב דהא סאמ אנא בצהיונ כאפא דתוקלתא וכאפא דמכשׁולא ומנ דבה נהימנ לא נבהת |
[33]As it is written: Beholde, I put in Sion a stumblyng stone, and a rocke of offence: And whosoeuer beleueth on hym, shall not be confounded |