[1]ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות[2]וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם[3]ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב־כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר [Q: לעזור][4]ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים[5]ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים־על דבר אבשלום[6]ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים[7]וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא־עשרים אלף[8]ותהי שם המלחמה נפצות [Q: נפוצת] על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא[9]ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר[10]וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה[11]ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת[12]ויאמר האיש אל יואב ולא [Q: ולוא] אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום[13]או עשיתי בנפשו [Q: בנפשי] שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד[14]ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום־עודנו חי בלב האלה[15]ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימתהו[16]ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם[17]ויקחו את אבשלום וישלכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל־נסו איש לאהלו[18]ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך־כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה[19]ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך כי שפטו יהוה מיד איביו[20]ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על [Q: כן] בן המלך מת[21]ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ[22]ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת[23]ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי[24]ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו[25]ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב[26]וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר[27]ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא[28]ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך[29]ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה[30]ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד[31]והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך־כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך[32]ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה[33][No verse]