[1]הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה[2]והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו[3]הבוק תבוק הארץ והבוז תבז כי יהוה דבר את הדבר הזה[4]אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ[5]והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם[6]על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער[7]אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב[8]שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור[9]בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו[10]נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא[11]צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ[12]נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער[13]כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר[14]המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים[15]על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל[16]מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו[17]פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ[18]והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ[19]רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ[20]נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום[21]והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה[22]ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו[23]וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד