[1]איכה ישבה בדד העיר רבתי עם־היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות־היתה למס[2]בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה־אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים[3]גלתה יהודה מעני ומרב עבדה־היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים[4]דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד־כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה[5]היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר[6]ויצא מן בת [Q: מבת] ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף[7]זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה־כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה־ראוה צרים שחקו על משבתה[8]חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור[9]טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב[10]ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה־אשר צויתה לא יבאו בקהל לך[11]כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם [Q: מחמדיהם] באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה[12]לוא אליכם כל עברי דרך־הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו[13]ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור־נתנני שממה כל היום דוה[14]נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי־הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום[15]סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה[16]על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים־כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב[17]פרשה ציון בידיה אין מנחם לה־צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם[18]צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים [Q: העמים] וראו מכאבי־בתולתי ובחורי הלכו בשבי[19]קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם[20]ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו־נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות[21]שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי־כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני[22]תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי