[1]ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה[2]ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש[3]ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה[4]והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר[5]זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים[6]ועתה נפשנו יבשה אין כל־בלתי אל המן עינינו[7]והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח[8]שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן[9]וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו[10]וישמע משה את העם בכה למשפחתיו־איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע[11]ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה־עלי[12]האנכי הריתי את כל העם הזה־אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו[13]מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה[14]לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני[15]ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג־אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי[16]ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך[17]וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך[18]ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר־כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם[19]לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום[20]עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים[21]ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים[22]הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם[23]ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא[24]ויצא משה־וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל[25]וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו[26]וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה[27]וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה[28]ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו־ויאמר אדני משה כלאם[29]ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים־כי יתן יהוה את רוחו עליהם[30]ויאסף משה אל המחנה־הוא וזקני ישראל[31]ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה־וכאמתים על פני הארץ[32]ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו־הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה[33]הבשר עודנו בין שניהם־טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד[34]ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים[35]מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות