[1]וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו[2]ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר [Q: ואמר] ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה־שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה[3]ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה[4]ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני[5]ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני[6]ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח־כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות[7]מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה־תשאות חן חן לה[8]ויהי דבר יהוה אלי לאמר[9]ידי זרבבל יסדו הבית הזה־וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם[10]כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ[11]ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה[12]ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב[13]ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני[14]ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ